רציתי להישאר שם
לשכב על הבוץ
לבכות ולצרוח אל תוך הלילה
בחושך המוחלט הזה
של יער בלי ירח
לצרוח לשמיים
זרועים כוכבים
כל כך הרבה כוכבים
בהירים
כאלה שרואים רק הרחק מהאורות של העיר
רציתי להישאר שם
לדבר אל עצמי
ולהשתמש באותו טישו משומש שוב ושוב
רציתי ללכת לישון שם
ככה, על האדמה
מתחת לשמיים הפתוחים
והחושך השחור הזה
אבל היה לי קר
חזרתי רק כשכמעט הפסקתי להרגיש את הרגליים
לא לקח לזה הרבה זמן
והראש שלי כאב, כל כך כאב
מהבכי, ומהעייפות
בעיקר מהעייפות
כל כך הרבה לילות טרופי שינה
קדימה, תזיין אותי
תספר לי כמה אתה אוהב
שאני מרגישה איתך בנוח
תזיין אותי
ותשתוק כשאבקש אהבה
כי אין לך יותר
אין בך יותר לתת לי
קדימה, תספר לי שאני בריגרסיה
שאני חוזרת אחורה במקום להביט לפנים
תגיד לי להתרכז בעכשיו
ובשנייה שמישהי תיכנס לחיים שלך
תחזור על מילים שאמרתי כבר מזמן
אני רוצה לכעוס
אבל אין לי על מה
אמרת לי הכל מההתחלה
לברוח
אמרת הכל
שאתה לא יכול לתת לי יותר
ושאתה רק תפגע בי יותר
אמרת לי שגם אתה אמן מניפולציה
ואני, העקשנית, הגיבורה
נשארתי בכל זאת
חשבתי שאולי בכל זאת
חשבתי שאצליח
לתפוס מקום בלב שלך
ואני יודעת
אני יודעת שאיכפת לך
אני יודעת שאני חשובה לך
ושהקשר איתי חשוב לך
לך לעזאזל
הרגשות שבי בוכים
ואין להם מילים
אין להם מילים
אני רוצה לחזור לשם
לשכב על האדמה הלחה
להביט בכוכבים
ולבכות ולצרוח
בלי שאף אחד ישמע
אני לא רוצה לראות אף אחד
אני לא רוצה לדבר עם אחד
זה לא שהלב שלי נשבר
הייתי שבורה עוד לפני שהתקשרתי
פחדת שאעלם
ביקשת שאבטיח שלא
אני לא מבטיחה לך שום דבר
אני כל כך חזקה
אני נואשת וזקוקה
אני חומת ברזל
וגוש של ג'לי
ורציתי חיבוק
כל כך רציתי חיבוק
אבל לא היה אף אחד
שיכולתי
לקבל ממנו
ולמה זה תמיד גברים
ואיך הגעתי למצב
שכל הקשרים בחיים שלי אינטימיים
ולעזאזל, לאן אני הולכת
ומה אני עושה עם החור הזה
שבולע ובולע ובולע
ולא מתמלא לעולם
אני צמאה לאהבה
לקשר
לחברה
לשייכות
המוח והגוף שלי הם שני חלקים נפרדים
אני מיליון אנשים שונים
את מי זה מעניין בכלל
אני יודעת שאני צריכה קצת שקט
אבל משהו ברעש משקיט תמחשבות שלי
ואולי זה רק נדמה לי
אני בורחת מעצמי ישר אליי
תגידי שאת לא נרדמת בלעדיי
ורע לי איפה שטוב
טוב לי איפה שרע
טוב לי איפה שרע
טוב לי איפה שאת
את
בתוך החושך הזה יש אור
אני רואה את החושך
טבעתי בתוכו כל כך הרבה זמן
ואני רואה אותו עכשיו
אני יודעת
אני יודעת שזה טוב
זה רק כל כך כואב עכשיו
כל כך כואב עכשיו
רציתי פשוט לברוח
לארוז קיטבג וללכת
לצעוד בשתי רגליים
בלי להכיר אף אחד
אבל אני לא אברח
אני אתכנן את המסע שלי שלב אחרי שלב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
