I'm just thinking out loud

דברים התחילו לצוף

הם פחות מטלטלים

פחות זרים

פחות כואבים

כאילו הם הפכו לחלק ממני

ואולי למדתי להתעלם מהם

אבל הגוף שלי לא

לרגע כבר נרגע קצת

לזמן קצר

הצלחתי לישון קצת יותר

הצלחתי לאכול קצת יותר

ועם הגוף שהתחזק

התחזקה גם הנפש

ותפסתי אומץ להסתכל לבפנים

והרוגע כבה

והשינה נעלמה

והאוכל...

הלוואי שכל זה לא לא היה קורה

הלוואי שיכולתי לחזור אחורה בזמן

הלוואי שאמצא את השקט

שיהיה לי טוב ורגוע בפנים

הלוואי שיהיה לי שמח

וחי וצוחק ורוצה

ומלא אהבה 

וחום וחברה

וסיפוק ושייכות

ושלווה