I'm just thinking out loud

כמו אש בשדה קוצים

מהרגע שהמחשבה נזרעה שם

היא רק הולכת וגדלה

וזה מפחיד אותי עד מוות

להישרף

לפגוש ברע

אני לא אוכלת סרט

עמוק בפנים אני יודעת את זה

התחושות שלי לא משקרות

גם אם התגובות שלי מוקצנות

לרגע פיקפקתי

אולי זה הפחדים שלי

אבל האמת? זה לא באמת משנה

כי אם על עצמי אני לא יכולה לסמוך

אז על מי כן?

משהו בי חסר

כמו בור שמבקש למלא את עצמו

מכל דבר

הכל, רק לא החור השחור הזה