אני מתגעגעת אליו
אולי הוא טוב מידי בשבילי
הוא, בשאיפה שלו לטוב מוחלט
הוא, ברוך ובעדינות
בעוצמה ובנחישות
אני מתגעגעת אליו
ואני מוצאת את עצמי משווה את כולם אליו
אני מתגעגעת אליו
לא אל מה שהיה בינינו
כמו אל האדם שהוא
הטוב המוחלט שלי
אני מתגעגעת אליו
ואין לי שום דבר לעשות לגבי זה
אסור לי אפילו לחלום
זה רק ימנע ממני מלהתקדם
וישנה את המסלול שאני צריכה לעבור
מול עצמי אליו
אני לא לגמרי יודעת
איפה התרחקתי מהדת
מאז שהכרתי אותו
התקרבתי יותר ויותר
עד שהגעתי לנקודה שבה התרחקתי
חזרתי פחות
ושוב התרחקתי
הכי רחוק שהצלחתי
הדת היתה חלק מהטוב אצלו
וחלק מהסיבה שבה התאהבתי בו
אני זוכרת את השבת ההיא...
הראשונה אצל המשפחה שלו
התאהבתי בו כל הדרך מחדש
ורציתי אותי, יותר מכל דבר בעולם
זו היתה הפעם הראשונה שדיברנו על חתונה
באותו הרגע לא היה לי דבר ברור יותר בעולם
אני רוצה אותו
אני רוצה לבנות איתו בית
ועם הזמן הרצון התבלבל
כבר לא כל כך רציתי לבנות
וגם לא כל כך בית
וגם לא כל כך אותו
ואיבדתי את עצמי
ואיבדתי אותו
חזרנו, ממקום בוגר יותר
אבל התנגשנו בקירות
עד שאזרתי את האומץ
לעשות את מה שהוא לא יכל
הפעם היה זה הוא
שאגר את האומץ לעשות
את מה שאני לא יכולתי
את מה שאני לא הייתי עושה
הוא הלך
בהתחלה זה כאב
אחר כך כעס בי הכל
ועכשיו זה רק עצוב כזה
אפילו הכאב התקהה
יקירי
נתתי כל מה שהיה בי
וליבי מצטער
שלא היה בי יותר
הלוואי שהיה בי יותר
הלוואי שיהיה בי יותר
הלוואי שיום אחד, בעולם אחר, בחיים אחרים
נוכל יותר. נעשה יותר
הלוואי שנצליח
בבלוג זה
בכל הבלוגים
