I'm just thinking out loud

אני לא סומכת על אף אחד

על אף אדם

ולפעמים, כשהעייפות סוגרת עליי

ואני קצת נשברת

ושונאת את כולם

ואני מתגעגעת אלייך

ועם הזמן הגעגוע מתקהה

אתה רחוק ומתרחק

ורק העצב הולך ומתחזק

אל תנתק

אני צריכה חיבוק

כבר יום שלם

שאני צריכה חיבוק

ואני מוקפת אנשים

וחלקם כאילו חברים

ואני מרגישה לבד

מידי פעם, כשאני בתוך החושך השחור שלי

מגיעים אנשים רק בשביל להאיר לי

שלא אהיה לבד בחושך

זה היית אתה

בהתמסרות וכנות ונתינה 

אהבת אותי בלי תנאים

למה אני בוכה?