אני מתגעגעת אלייך
ולמרות שאני מוקפת אנשים
מוקפת באפשרויות
מוקפת אהבה
מוקפת תעסוקה
אני עדיין חושבת עלייך
וכמו בשיר
שום דבר לא משתווה אלייך
אני מפחדת מעצמי
אני מפחדת מעצמי כי אני יודעת לשחק את המשחק הזה כל כך טוב
שאפילו האנשים הכי קרובים אליי לא ישימו לב
אם לא אאזור את האומץ להראות
שלא טוב
שלא שקט לי בפנים
עברתי את השיעור הזה איתך
לזהות את הלא טוב הזה
ואתה, אתה ידעת איך לחבק
בלי לנסות בלי לגשש
פשוט לחבק
הוא חיבק אותי הרבה היום
ונישק
והמוח שלי חשב לעצמו
תנשק אותי עוד
עדיין לא החלטתי
אם זה עושה לי את זה
אם אני נמשכת אלייך
והוא ידע איך לגעת בי
חזק ובטוח
קשוב ורגיש
אבל זה עדיין הרגיש לי מוזר
כאילו אני מתנשקת עם חבר קרוב
אופס
התנשקתי
עם חבר קרוב
זה היה מתבקש
התגריתי בו מתחילת הערב
הייתי צמאה למגע
לחום
שאף אחד לא יכול להשביע
אתה יכולת
כשהייתי איתך הלב שלי היה עוצר מלפעום
הלב שלי חי איתך כמו שהוא לא חי מעולם
ואלוהים יודע שהוא חי, בחיי
בבלוג שלי זה תמיד אתה או הוא
אין שמות וקשה לזהות
מי זה זה ומי זה הוא
אבל איתו זה אחרת
אין את הלב שיוצא מהמקום
רק תחושה נינוחה
כמו היה קצת כמוני
כמו היה הוא אני
וכשהייתי איתך הרגשתי שאין פרפרים באוויר
אין את ההתאהבות המסנוורת
זה רק כי הייתי עיוורת
הייתי עיוורת
אהבתי אותך
כמו שלא אהבתי מעולם
ואני לא יודעת אם אי פעם
מישהו יתפוס מקום גדול כל כך בלב שלי
כמו שתפסת אתה
אני אוהבת אותך
בחיי
אני אוהבת אותך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
