התעוררתי מסיוט
סיוט כזה שיש רק בחלומות
סיוט כזה שאין בו צל של היגיון
התעוררתי בסיוט מבוהלת
בשתיים וחצי בלילה
מצחיק שהשעון הביולוגי שלי מכוון גם בשינה
גיליתי שיש לי בגרות בחמש וחצי בוקר, יום לפני המבחן פסיכומטרי
עשיתי אותו כבר, כבר אמרתי שזה היה סיוט של חלומות?
לא ידעתי מה לעשות
התקשרתי אלייך
רציתי להתייעץ איתך
איתך, מכל האנשים בעולם
אבל היית בחו”ל, בטח בי***, עם י**
ולא יכולת לענות
אתה האדם שהכי רציתי לדבר איתו באותו רגע
ידעתי מה איתך כאילו הייתי שם בעצמי
התעוררתי מבועתת
נכנסתי לבלוג
הוא היה פתוח על הדף שלך והדבר הראשון שראיתי זה את הפוסט האחרון שלך
קבץ'
ניסיתי להיכנס לבלוג שלי, אבל הפלאפון נתקע על הדף שלך
קיללתי את האלכימאי שסיפר לי על היקום שמסמן לנו כל הזמן
פתחתי דף חדש ונכנסתי לישרא, אבל גם שם לא הצלחתי להיכנס לבלוג שלי
בירכתי את האלכימאי
בירכתי את היקום
שהוא לא מצביע עלייך
יש בי משהו שרוצה להתאהב בך
עד כלות
ושיהיה לנו טוב
כי אתה, אתה שם עם כל הלב שלך
אבל אני בסרטים משלי
רציתי לשלוח לך הודעה
אבל גם אני לא עד כדי כך אנוכית
אני לא אחזור רק בשביל ללכת שוב
אני לא אחזור עד שאבין מה אני רוצה
מה אני באמת רוצה
והלב שלי כל כך מבולגן
ואין לי שקט בפנים
אין לי רגע לעצום את העיניים
ולהירגע
אני מתגעגעת
וזה מוזר
כי אני מנסה לשכנע את עצמי כל הזמן
שאני בכלל לא כאן
שאני לא מרגישה אלייך שום דבר
אני כל כך רוצה לדבר איתך עכשיו
כל כך רוצה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
