I'm just thinking out loud

בין הקוצים שלי

יש הבזקים של אור

ורוב הזמן אני מצליחה

ללכת בינם

בלי להישרט יותר מידי

רוב הזמן...

.

לפעמים מסך ההגנה שלי נסדק

והמציאות שוב מטיחה לי בפנים

ובתוך מציאות טרופה

מצאתי רגעים של אושר

של שקט נינוח

וחופש אמיתי

אבל הפער בין הטוב לרע גדול כל כך

והגבול ביניהם כל כך קרוב ומטושטש

שלפעמים אני מצליחה לרקוד בין שניהם

בריכוז ובשליטה מדוייקת

ולפעמים...

לפעמים אני נסחפת לתוכם.

הלב שלי מלא פחדים

אני מפחדת לעצור לחשוב

אני מפחדת להסתכל לשדים בעיניים

אבל לרגע היה כל כך טוב

פשוט טוב