לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I'm just thinking out loud


ועמוק בתוך השקט, נשאר ההד של הצרחה, הצל של הרוח השורקת, המאיימת. עמוק מאחורי הכל, מתחת לחומות, דברים נשארים אותו דבר. נשארת שם ילדה, שאולי קצת שכחה איך לחיות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2016    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2016

כל כך קל לשפוט


קל לך.

קל לך לשפוט אותי.

מה אתה מבין בכלל? מה אתה מבין??

 

אני נרדמת על ההגה והוא שואל מה יש לי

אז אני מספרת לו...שאני לא ישנה בלילה

"למה?" הוא שואל, "איזה צרות כבר יש לך בחיים?"

הלוואי שהייתי חכמה יותר ושותקת

אבל, כשאני עוצרת לחשוב על זה, לא הייתי מגיעה לסיטואציות האלה מלכתחילה אם הייתי חכמה מספיק.


המ. עכשיו אני נשמעת כמוהו.

 

מה את נאנסת סדרתית?

איך התגלגלת לסיטואציה הזאת בכלל?

מה את מתפלאה, את מותחת את כל הגבולות ואת חושבת שלא יקרה כלום?

נו בסדר, הוא לא איים עלייך באקדח!

אפשר לחשוב, אז קיימת יחסי מין בכפייה, בסדר, לא נעים, מוחקים וממשיכים הלאה.

אני מכיר מישהי שהבן שלה מת. אלה אנשים שקשה להם באמת.

מה הדרמה? תתמודדי, ותעברי הלאה.

אפשר לחשוב, מין זה סך הכל משהו מהנה. אל תגידי לי שלא נהנית מזה!

נו מה את רוצה, התחלת משהו קחי אחריות ותסיימי אותו. את בן אדם בוגר ואת צריכה לקחת אחריות על ההחלטות שלך

אם ידעת מלכתחילה שאת לא הולכת לשכב איתי, למה התחלת?

אני מהאנשים החזקים. אני לעולם לא אוכל להבין.

לי זה מעולם לא היה קורה

לבת שלי זה לעולם לא היה קורה

וואי, נשים, אתן תמיד קרבן. כל כך חלשות ודרמטיות

אנ'לא מבין, איך זה תמיד קורה לך?

יש אנשים שנאבקים על החיים שלהם ואת מתבכיינת שאיבדת ת'בתולים שלך??

 

 

תזדיינו כולכם. אני שונאת אתכם. את כולכם

 

ואני שונאת אותי. אני שונאת אותי כי מתחת לכל שכבות ההיגיון שלי, יש משהו שמאשים את עצמו

כי זה כל כך קל לשפוט

וכל כך קשה לקבל

את זה שהייתי בסיטואציה שבה הייתי חלשה

שבה הייתי מרצה

שהייתי בסיטואציה שבה לא הייתי חסרת אונים ובכל זאת הרגשתי כך

שהייתי טיפשה תמימה ילדותית ונאיבית

שנפעתי. שפגעתי בעצמי

שלמרות שהייתי בטוחה שזה לא יקרה לי שוב לעולם, שאדע להגן על עצמי, שאלחם את המלחמות שלי, שאשלוף שיניים וציפורניים ואעמוד על שלי. שאסתור לו. שאקום ואלך.

למרות שהייתי בטוחה שלנצח אהיה נאמנה לעצמי.

קשה לי. קשה לי לקבל את זה שנכנעתי.

 

אני גם שואלת את עצמי, נו בסדר, אז נפגעת. חלאס. מה הטראומה? מה הדרמה? ממשיכים הלאה.

קשה לי. קשה  לי לקבל את זה שיש דברים שהם לא בשליטה שלי.

שאני לא מצליחה לישון לא משנה כמה אני מנסה.

שכלום לא עוזר. לא מחשבות וורודים, לא חלומות, לא מוזיקה, ספורט, סיגריות, מריחואנה, תרופות הרגעה, אטמי אוזניים, תריסים מוגפים, תשישות של חודשים.

שאני לא מסוגלת להנות ממין.

שאני לא מצליחה לסמוך על בני אדם.

שאני לא יכולה לסמוך על עצמי.

 

גם לי. גם אני.

נכתב על ידי in my recovery , 23/6/2016 17:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  in my recovery

בת: 30



מצב רוח כרגע:


12,344

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לin my recovery אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על in my recovery ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)