אני מתחילה להבין את זה.
למה אנשים אוהבים כל כך את הקיץ.
יש בו משהו משוחרר.
משהו במינימום בגדים, בנעליים הפתוחות.
טיולים, שיזוף, חלונות פתוחים ובריזה מדברית.
אבל לעזאזל, כל כך חם היום.
בא לי לצאת לליפתא לאיזה שבוע.
לקחת איתי שק שינה, פקל קפה, בגדים וכלי רחצה
לנוח בערב, לישון מוקדם ולקום לפנות בוקר. לטבול, ולהמשיך הלאה...
אתם חושבים שזה מסוכן?
אני שונאת את זה שאני צריכה לפחד כי אני אישה
גז מדמיע וסכין שפים לא מספיקים בשביל להגן עליי?
אלה הרגעים שבהם אני רוצה לאמץ כלבה.
אני עייפה. אני מתנדנדת כל היום כמו זומבי
התנדנדתי עד שקרסתי. אין לי כוח אפילו לקום וללכת.
הדופק שלי לא סדיר. הגעתי למסקנה הזאת באופן סופי
זאת לא היד שלי שמאבדת תחושה מידי 10-20 פעימות
זה הלב שלי שמפספס פעימה
זו סיבה לדאוג?
אנירוצה שהתקופה המחורבנת הזאת תיגמר כבר
אני אחסוך כסף, אסיים את הקורס שלי, אעבור את החורף, ואז אני אהיה חופשייה
דבר ראשון אעשה את שביל ישראל. מההתחלה ועד הסוף. אולי אחבור לקבוצה, אולי אתפוס את האומץ ואעשה אותו לבד. אבל אני אעשה אותו. מההתחלה עד הסוף.
אח"כ אקנה לי רכב ואמצא לי נישה קטנה בארץ להתיישב בה
וכאן הסיפור שלי יתחיל
אני מקווה שיהיה לי טוב
אני מקווה שזה יהיה באמת כמו בדימיון שלי
ושלא ארגיש מידי לבד
אני אוהבת אדרנלין
הוא ממלא אותי
אבל בתקופה האחרונה הוא משאיר אותי שבורה כל כך וחלשה
מה לא בסדר אצלי??
בבלוג זה
בכל הבלוגים
