I'm just thinking out loud

ראיתי אנשים

עם נפש מתה בגוף חי

ראיתי שלדים של בני אדם

ראיתי אנשים

שרוטים כל כך שכבר קשה לדעת

מה זה הם ומה צלקות שהותיר בהם הזמן

ראיתי אנשים

שהיה קשה להם יותר

ולא היה להם דבר

ראיתי אנשים

שנלחמו גם כשלא היה להם

עם מה

ראיתי אנשים הולכים

גם כשלא היה

לאן

ואני, שיש בי עוד בועה של אור

שיש בה צחוק ואהבה

למה אני מרגישה ריקה?

אתה הולך והאור שבי נכבה

ועכשיו אני לא רואה אפילו דרך

מרגישה כל כך קטנה ואבודה

מפחדת שיראו בי את הפחד

שיראו עד כמה שאני ילדה

הלוואי שהייתי יודעת

שלא אלך לאיבוד בעצמי לעולם

שיש בי די אור

בשביל למצוא את הדרך בלילה

הלוואי שהייתי יודעת

שלא אקפא מהקור בתוכי לעולם

שיש בי די חום

לחמם את עצמי גם בחורף הקר

הלוואי שהיה מקום

לעוד קצת טוב בעולם

הלוואי שהיה מספיק טוב

בשביל כולם