המילים שלו מכות בי
אני עוד נאבקת בהתחלה
מנסה להסתתר מאחורי חומת הבטון שמתפוררת לה
אבל לא, די להסתתר
זו אני
עם כל הפגמים והרצונות והסתובבויות סחור סחור
אני לומדת בדרכים הקשות
לא, לא אלה הקשות הנכונות
אלא אלה שנופלים בהם, נשרטים ונפצעים
הוא מיליון תהליכים לפני
אבל עם כמה שאני טועה ומועדת ומלקה את עצמי
אני רוצה, באמת רוצה להגיע למקום טוב ואמיתי
.
המבט שלו נוגע בי
המבט שלו נכנס לכל אותם המקומות שסגרתי בי כל כך הרבה זמן
לפרקים המבט שלו כואב
והלב שלי נקרע
להבין כמה שפצעתי אותו
דווקא אותו
כמו פצעתי את עצמי
פצעתי את עצמי
ואז אני בוכה
אני בוכה כי זה קורע לי את הלב
ולפרקים הבמט שלו אחר...
כזה מבט טוב ורך
וזה ממיס בי את כל גושי הקרח שקפאו עם בוא החורף
והאהבה שבי אליו מציפה אותי
ואז אני בוכה
אני בוכה כי אני מרגישה כל כך קרובה אליו עכשיו
ואני חושבת לעצמי...יכול להיות שזאת הפעם האחרונה
ואחרי הכל זה שלו, כבר לא שלי
אני לא מקנאה בו
הבחירה שלו היא קצת בין שכל לרגש
אני מקווה שהוא יצליח לשלב בין השניים
ומעל הכל, אני רוצה שיהיה לו טוב
אני מקווה שהוא יבחר בטוב
ומי בכלל יודע
מה פה טוב ומה פה רע??
"תגידי לי במילים את מה שהחיבוק הזה אומר"
ורצות לי הרבה מילים בראש, כמו "יהיה בסדר" ו"זה יבוא"
אבל כשאני מביטה בו אני לוחשת שאני אוהבת
הוא מקרב אליי אוזן ואני לוחשת לו שוב
"אני אוהבת אותך"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
