(X BEST FRAIND)
אני כועסת.
אני כועסת עליה, אני כועסת עליו
ומתחת להכל, אני כועסת גם עליי
.
נתתי לה הכל
הגשתי לה את הלב שלי על מגש מזהב
לא ביקשתי דבר בתמורה
"רק תקחי" אמרתי
נתתי לה הכל
חלקתי איתה כל מה שהיה לי...
וקצת יותר.
מעולם לא ציפיתי לתמורה...
והכעס היחיד שלי כלפיה היה שהיא פוגעת בעצמה
אבל החרא הזה בפנים...
ואני כועסת עליו,
אני כועסת עליו מסיבות אחרות לחלוטין משאני כועסת עליה
אני לא כועסת עליה כי היא התמזמזה עם האקס שלי
דיברתי איתה על זה פעם, היא שאלה מה יקרה...
אמרתי שאני אוהבת אותה, שאני מפרגנת לה ושאין שום סיבה בעולם שזה יהרוס את החברות בינינו
אני לא כועסת עליה בגלל מה שקרה ביניהם
אני כועסת עליה כי היא הרגישה עם זה כל כך רע עד שהיא לא העיזה להסתכל לי בעיניים
אני כועסת עליה כי היא לא היתה כנה איתי
כי הייתי צריכה לחפור כל כך עמוק בשביל להבין למה היא מתרחקת ממני
אני כועסת כי היא היתה צריכה לדעת שהיא יכולה פשוט לבוא ולדבר איתי
לעזאזל, הנחתי לה את הלב שלי על מגש של זהב
אבל עליו? עליו אני כועסת מסיבות אחרות לחלוטין
אני כועסת עליו על הפעם הראשונה שקרה כזה דבר
נפרדנו, והיה קטע בינו לבין חברה שלי (או מישהי שראיתי בה כזאת בכל אופן)
והוא הרגיש כל כך אשם, ישב והלקה את עצמו
ואני, אני הרמתי לו את הראש
אמרתי לו, אם אתה לא אוהב משהו בעצמך, שנה את זה או תשלים עם זה
הוא ביקש לדבר עם שתינו, היא התנצלה
"אני יודעת שזה היה מעשה חרא, ושחברות לא אמורות לעשות דבר כזה"
הסכמתי , וסלחתי
ושוב, המעגל חוזר על עצמו
חזרנו להיות ביחד
ונפרדנו, שוב
שיתפתי אותה, כי זה מה שחברות עושות
ובכיתי לה, כי זה מה שבחורות עושות
והיא ניחמה
"אתם תחזרו להיות ביחד"
כל החברות האחרות שלי הוסיפו להלכאה העצמית שלי
אבל היא, היא היחידה שעודדה
לא ציפיתי ממנה
אבל אם אתה אומר משהו אתה צריך לעמוד מאחוריו
הוא הגיע בהמשך הערב,זזתי מוקדם
ושוב, הגלגל חוזר על עצמו
היא באה אליו, מפלרטטת
ושוב
זה קרע לי את הלב
חוף הים, אמא בוכה על הקו ואני מבינה שהניה איננה
זאת שהיתה לי אמא כשאמא לא
רייצ' מגיעה, חתכים פרושים על היד שלה
והפנים שלה שחורות מדמעות
ואני מחבקת
אני מנגבת לה הדמעות, אחת אחת
כשבפנים השנמה שלי רוצה לצעוק
ובזווית העין אני רואה את האקס שלי רוכן על החברה ההיא
קצת אחרי שהיא ניגשה אליי מסטולה וחיפשה מזור לרגשות האשמה
"אני איבדתי את ההזדמנות שלי, קחי את שלך" אמרתי לה
"אם תחזרו להיות ביחד אני אתאבד"
הייתי שם בשבילה, אבל לא סלחתי לה מעולם
לא כעסתי עליו בפעם הראשונה
גם לא כעסתי עליו בפעם השנייה
אבל כעסתי עליו בפעם השלישית
כששמעתי מרייצ', שבקושי הסתכלה לי בעיניים
כששמעתי ממנה שקרה משהו ביניהם
אני כועסת עליו שמכל הבחורות בעולם, הוא בחר בחברה היחידה שנשארה לי
ואני אתעלם מהפעם האחרונה שנפגשנו שהוא פילרטט איתי בצורה גלויה למדי
אני כועסת עליו כי הוא בן של זונה
ואני כועסת על עצמי על שנכסתי לסיטואציה כזאת.
בוקר. התעוררתי מתוך חלום, הוא היה עליה, שלחתי לה הודעה
היא שאלה מה חלמתי, "חלום ארוך" עניתי
זה לא היה החלום שרציתי לספר לה, אלא העובדה שאני חושבת עליה
אני לא יודעת למה
ראיתי אותה אתמול בטעות
היה לה מבט קרח בעיניים
היא היתה עם חברים, אמרה שלום לאח שלי עם אור בעיניים
הקרח הזה היה שמור במיוחד בשבילי
התיישבתי לידה, פשוט כי זה היה הכיסא הפנוי היחיד
רציתי לברוח משם, אבל השתדלתי לחייך ולהיות נחמדה
"מה חלמת עליי?"
סיפרתי לה, סיפרתי שיצאנו לחופשה ביחד, לא נסענו רחוק
פתחנו אוהל בפארק במרכז העיר, ליד הנחל
סיפרתי לה שכשהתעוררתי בבוקר (בחלום) הייתי בטוחה שהיא נעלמה
שהיא בטח אספה את הדברים שלה בלילה וברחה
אבל אז ראיתי את התיק שלה מונח שם, וחבילת סיגריות...
היא הסתכלה עליי ויכולתי לראות בעיניים שלה שהיא לא מבינה
אז הסברתי
אמרתי שנראלי שבאיזשהו מקום בתוכי...
היא חסרה לי
היא נתנה לי שוב את מבט הקרח ההוא ואמרה "מה את מנסה, לגרום לי להרגיש אשמה?
כי זה לא ילך, אני לא מרגישה כלום"
גימגמתי, הייתי מופתעת מהתגובה שלה, לא ציפיתי לשום תגובה את האמת, אבל ידעתי מאיפה זה בא
ניסיתי להסביר לה שזה ממש לא מגיע מהקום הזה
אבל היא, בשלה, המשיכה והסבירה שאין בה מקום לרגש עוצמתי כזה
כאילו היא כיבתה את הרגשות שלה
"זה עצוב" נפלט לי
"לא, עבדתי הרבה להגיע למקום הזה"
"אז אני שמחה בשבילך"
היא הביטה בי בציניות
מרחתי חיוך מאוזן עד אוזן ואמרתי בקול נלהב "בואי נריב"
מנסה לשבור את הקרח במבט שלה
אבל היא, שוב, במבט אטום כזה "את רוצה לריב? אז בואי נריב"
אני מכירה אותה מספיק בשביל לדעת שהיא בנתה את חומת הקרח הזאת בעצמה
ושמתחת להכל, היא מרגישה אשמה
ואתם יודעים מה?
זה ממש לא משפר את ההרגשה שלי
אני כועסת עליה
אני כועסת עליה כי הוא לא מסוגלת להתעמת אפילו עם עצמה
ואני כועסת על עצמי
אני כועסת על עצמי על שאני נותנת את כולי
לאנשים שלא ראויים לזה
והאמת? היה חלק שהשמטתי מהחלום
שי היה שם איתנו, כמו פעם, בפעם הראשונה שהיא הכירה אותה
בדיוק באותו המקום
ורק כשהסכלתי עליה חשתי את הסלידה שיש לי ממנו
זו היתה היא שדחפה אותי
הכריחה אותי למחוק אותו מהפייסבוק שלי
התעמתה מולו בשבילי
הסבירה לי שאני אמורה לכעוס עליו
וכשלא עשיתי את זה כמו שצריך, היא עשתה את זה בשבילי
ניתקה איתו קשר, למרות שאמרתי לה שאני לא מבקשת ממנה כזה דבר
"אני יודעת" היא אמרה
היא ניתקה איתו קשר ואמרה לו בפרצוף מה שהיה לה לומר
והיא הסבירה לי שזה מה שחברות עושות
שהיא לא תהיה חברה של מישהו שניסה לאנוס חברה שלה
ולאחרונה, בטעות, ממש בטעות
זה קפץ על דף הבית שלי
סטטוס שלו, ותגובה שלה עליו
וזה היה כמו סכין בלב
שוב
בפעם המיליון בחיים שלי
מאנשים שהיו פעם חברים שלי
פעם, כשעוד היו לי חברים
פעם לא היו לי חברים.
זה כ ו א ב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
