I'm just thinking out loud

היא שלחה לו הודעה

היא עוד לא קיבלה תגובה

אבל זה לא היה חכם

היא גם התקשרה אליו,

אולי פשוט כי היתה נורא נורא צריכה חיבוק ממישהו

וגם זה לא היה חכם

...אבל הלא שלו החזיר אותה למציאות.

החזיר לה את הזיכרון של איך זה היה.

גרם לה להזכר,

שכל כאב בעולם לא דומה ללהיות עם מישהו שלא ממש איתך.

היא הבינה, 

שהוא פשוט,

אבל פשוט לא שווה אותה.

היא מרגישה שהיא צריכה את הלבד שלה.

היא לא רוצה אף אחד,

וזה לא קשור לשום דבר.

פשוט צריכה את הלבד הזה, להתבשל איתו ולהרגיש טוב עם עצמי.

אני לא צריכה מישהו שיכול להיות שם, אבל לא רוצה. וגם לא צריכה מישהו שרוצה,אבל לא יכול.

אני פשוט לא רוצה אף אחד.

האחד שלי גם ככה לא קיים.

זה שיהיה מספיק טוב לי.

שיהיה גבר בעיני, ושיידע לאהוב.

זה או זה, או זה.

הוא פשוט לא קיים.

והיא לא תאמין לו שוב,

והיא גם לא יכולה לסלוח.

היא גם לא תכעס על עצמה על שכמעט נתנה לו פתח.

מי שרוצה אותה יצטרך להוכיח את עצמו לפני

גם ככה היא פשוט לא רוצה אף אחד.

פשוט לא צריכה עוד בלאגן בגיל הזה, לא מבינים???

לא מבינים שזה לאאא קיים?

שאהבה זה לסרטים?

שם זה התחיל, ושם זה נגמר.

נמאס לי מאשליות

ממילים יפות.