בום.
כ"כ הרבה מאמצים, כ"כ הרבה אנרגיות
ואיך ברגע הכל נופל לטמיון
יש לכל דבר מחיר, ולכל דבר יש את המחיר שאותו אני לא מוכנה לשלם.
אני על סף בכי.
כ"כ הרבה אני בוכה בזמן האחרון.
פעם הייתי מרגישה המון, ולא בוכה אף פעם. היום אני בוכה כל הזמן, וכבר לא יודעת עד כמה אני מרגישה.
ונאבקת להחזיק את הראש גבוה,
ולא ליפול מזה
לכאב הזה
לצורך בכתף גברית
באהבה.
המנהלת של התיכון התקשרה עכשיו לאמא שלי, צעקה
הודיעה שמאחרי החגים אני יכולה להתחיל לחפש בית ספר אחר.
*
*
*
אני לא בחרתי בזה, להיות דתיה
מעבר לזה, לא בחרתי ללמוד במוסדות דוסיים עד היום
אני מצטערת, אמא, אני באמת מצטערת שאני גורמת לך לכ"כ הרבה צער ומאמץ בשבילי
אבל כבר אין בי עוד מקום להכיל את כל השטיפות מוח האלה
שגם ככה אני עדיין מעורערת מהם.
כן, זה נכון שעברתי ביצפר למקום הרבה יותר ליברלי הרבה יותר נושם, זה נכון שהדברים שמדברים שם הרבה פחות קיצוניים, הבעיה שלי היא לא עם הדיבורים שלהם, אלא הרתיעה מדיבורים בכלל
יותר מידי מילים יותר מידי דעות גרמו לי לחנוק את עצמי בבועה ולהסתגר.
אני פשוט לא רוצה לשמוע
תביני, אמא, באמת שאני משתדלת
אבל יש מחיר שאני לא מוכנה לשלם
כן, אפילו בשביל זה.
עוד הרצאות לקראת יוהכ"פ.
בפנים אני כן רוצה לשמוע, רוצה לדעת,
אבל בפנים עוד נשאר לי הפחד
אולי כי אני באמת עוד לא בטוחה במה אני מאמינה
ובמה אני לא
אבל עדיין, מפחדת מידי
מפחדת לשמוע שוב דברים שיכניסו אותי לטירוף הנפשי ההוא של שנה שעברה
שיקחו לי את היציבות
תמיד היו לי את הדעות שלי, אבל מאז שעברתי ביצפר בכיתה ט' הכל השתנה בי לגמריי
ולפעמים אני תוהה לעצמי אם זה באמת נכון, כל מה שאני לא מאמינה בו
האם זה נכון להכליל בגלל דברים שלילים שראיתי שם, בגלל שראיתי מה זה רבנים כמה צביעות יש בעולם הזה,
האם זה באמת שולל את כל הדת מעיקרה.
ובפנים אני רוצה לדעת, ולבדוק
אבל לעזאזל, זה הפחד הזה.
אני נראית בעיני כנקבה. חלשה.
ואני שונאת את עצמי על זה.
אז המנהלת התקשרה לאמא שלי בכעס על שאני מבריזה מההרצאות. צעקה על שזה לא ביצפר לבגרויות ושיש דברים שחשובים הרבה יותר. ואני, איך אני אסביר לאמא שלי, שבעצם היא יודעת, שאני מגיעה לשם בדיוק בשביל הבגרויות, כמו שהאישה הרעה הזאת צועקת בטלפון
איך אני אסביר לה את המקום שלי
שבאמת, אמא, באמת שאני קורעת את התחת ועושה כל מה שאני יכולה
ושאף אחד לא אמר לי שזה ביצפר ברמה לימודים כזו גבוהה, ושאני אצטרך לעשות 35 יחידות, כשאת הבגרויות של י' עוד לא עשיתי
ובכל זאת, אני לומדת, כמו שלא למדתי מעולם
ואני שומרת על התקנון שלהם, כמו שלא שמרתי באף מקום אחר
לכל דבר יש מחיר
ולכל דבר יש את המחיר שאותו אני לא מוכנה לשלם.
המחיר שאותו לא אוכל לשלם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
