מאובק וחם, חם ומטונף, מטונף ושורף
שורף רק טיפה במידה שמפריע ומשגעת לאט
בקושי מצליח לפתוח עיניים, לחשוב מחשבה אחת במקום שתיים
עייף אחרי מליון שעות שינה ורעב כמו אחרי מיליון שעות בבריכה
ואחרי זה כלום
לא רעב ולא עייף
לא מתרגש ולא כועס
אבל מתפקד כמו מכונה
למה אני פה לעזאזל
אני מחליט לנסוע הביתה וזה נותן למוח שלי 3 שניות של מנוחה ממחשבות
ושוב מוח ומנוחה נראים לי כמו אותה מילה
אם הייתי מאמין אולי הייתי חושב שזה חלק מגורל חלק מתסריט
אבל תמיד התסריטאי מתגלה כפלוץ חרטטני שאין לו מושג בעצמו על מה הוא מדבר
אסופה של קטעים לא קשורים
ופלאשים קרים ואנשים מתנשאים ואנשים מדברים
וכל אחד פה יכול לטעון בלי שיצטרך להוכיח שהוא רואה חליזון כשבמציאות הוא מסתכל על פרח
בראש שלכם כשאתם מתכננים כל דבר חייב להיות מוגזם כל כך כדי שישמו לב אליו
אני אבין גם אם לא תנופף מולי בבולבול שלך
ולפעמים אני לא אבין לא משנה כמה חזק תסנוור אותי
כי להסתנוור זה לא ברור! זה לא מראה לי כלום! זה פוגע לי בעין! והיא מתקמטת ואתם מתקמטים איתה