שקיעה המרגיעה
נוסכת בי
במעין כדור של תקווה
לעתיד של נפלא
ושל חוסר איבוד שפיות זמני
טְרוּנְיָה
טרוניות
לכל הבריות
לחופש הכוזב שמעולם לא היה
ואם היה
היה נשמע
כחרש הצרורות
באותם ימי אבל לאומיים
המסרבים לשים פעמים
ולצאת אל האסון
החיים
אל קירות היקום
המבודדים
אל הנורמה אליה רצנו
בזרועות פתוחות
נורמה אחוזת הנגינה,
נעימה
עוד לא קראו במספרי
בעודי ישובה
מחכה
לקבלת עוד ספרה
שלא תשנה מאומה מחיי
וגם אם כן, ודאי קרה
בקרביים של מישהי
בהשמנה יתרה
בחייכן מתחלף
בעשן ללא אש
בגבר שלא בטח
באלוהים
והיו הוריו
מבטחו
כי שילמו לו את כל הוצאותיו
בפרט פיצה
ביום שבת
והיה האוטובוס
טוב לאדם
כאשר נדם
או לא נרדם
והעמיק בחלומותיו
עד שהתפוצץ
טיפה בכל מקום
זך היה
וכשלחץ
וירד בתחנה הסופית
לא המשיך
לא היה עוד מענה
לעקבותיו
והנה לפעמים
בימים, גם תְּכוֹלים
מנגינת השיר
אשר תשמע במותי
תכף מתנגנת לה
בעודי שכובה על
מיטה זרה
לא יודעת
מהי חשיבה
מדמה היא ידי
לחיצה רכה
בהחלטה
קיוויתי שהפעם
האוטובוס באמת יעצור
וזו תהיה
התחנה האחרונה.