אני לא מסוגלת לכתוב פוסט עמוק עם כל הזיכרונות שלנו כי אני עוד לא מעכלת
אבל אני מצטערת שלא יכולתי ולא עזרתי לך יותר
אני מצטערת שלא הייתי בשבילך מספיק כמו שאולי היית צריכה
אבל אני גם כועסת
שדיברנו אתמול בערב וקבענו שנפגש היום
ואז הלכתי לסידורים שלי, הלכתי לישון קצת שנ"ץ ואמא הקימה אותי ואמרה לי שהתאבדת
למה קבעת איתי אתמול ודיברת איתי כאילו הכול כרגיל, צחקת ונראה שדיברת יותר מתמיד
ורצית שנפגש
למה
למה קבעת איתי אם ידעת שאת מתאבדת
למה התאבדת
למה וויתרת
את שברת את המשפחה הזו, שרובה כבר הייתה שבורה
את עזבת את אחותך לגמרי לבד עם המשפחה שלכן, שהייתה שבורה ובעייתית
בגלל זה וויתרת?
איך יכלת לוותר
איך
זה לא המקרה התאבדות הראשון שהתמודדתי איתו, כבר השנה התמודדתי עם מישהו שהכרתי שהתאבד לפני חצי שנה. ועכשיו את.
מוות פשוט סובב סביבי
אני לא חושבת שאני יכולה להתמודד עם יותר מוות
אני קורסת
נפשית