מאמי? מאמי איפה אתה?
נפלתי למיטה ופתאום נרדמתי, הייתי כל כך עייפה שאפילו בגדים לא הורדתי.. כשהייתי שקועה עמוק בשינה לרגע הרגשתי את מגע ידך. אני לא יודעת איך ידעתי שזה אתה.. עדין ישנתי אבל פשוט ידעתי.
האצבעות שלך היו קרות הרגשתי אותן על הלחי שלי ובלחי השנייה הרגשתי נשיקה.
האצבעות שלך עברו מהלחי אל הצוואר ומהצוואר אל הציצים שלי, האצבעות שלך היו כל כך קרות ומענגות. שחקת לי בציצים כמו שאתה תמיד עושה שמעתי הנחת תשוקה שיוצאת לך מהפה. התחלתי להתעורר, החדר היה חשוך ועורך הכהה לא ממש עזר לי לראות אותך. תמיד צחקתי עלייך שאתה שחור ושרק אם תחייך אני אדע איפה אתה.
התחלת ללטף לי את המותן ואני נשקתי אותך, נשכתי לך בשפה כי ידעתי כמה שאתה אוהב.
אמרת לי שהתגעגעת לריח שלי לבושם שקנית לי ליום ההולדת, הריח שכבר לא הרחת 28 יום.
הזכרתי לך את מה שאני אומרת כל הזמן, הזכרתי לך שחבר לוחם זה קשה אבל אנחנו חזקים יותר מהכל.
חבקת אותי חזק ואני פתחתי לך את רוכסן המכנסיים.
28 יום שאני ממתגעגעת, 28 יום שאני רוצה לפתוח לך את הרוכסן של הג'ינס, 28 יום שאני רוצה לענג אותך לענג את הגבר שלי הלוחם שלי.
עליתי מעלייך וסוף סוף ראיתי את החיוך שלך בחושך.
ענגתי אותך, ענגתי את הגבר שלי.
עד ששנינו נשכבנו מחובקים במיטה לטפת לי את הראש ונשקת לי במצח.
עצמנו עיניים ושנייה לפני שנרדמתי הצלחתי לחוש את החום שממלא את הגוף שלי, את החום שלך את הריח שלך.
עצמתי את העיניים קמתי ולא היית שם
אבל השארת לי מכתב.
מאמי שלי,
הלכתי לראות את המשפחה קצת
אני יארוז תיק לצבא ממחר אנחנו מתחילים שוב מההתחלה,
נספור ביחד עד 28 ואז אני מבטיח לך ששוב אראה אותך.
תתלבשי יפה ונצא הערב אארגן לנו ערב שלא תוכלי לשכוח.
כל שבת כשהיית חוזר, היית משאיר לי מכתב
זה המכתב האחרון שהשארת לי.
מאמי? ספרתי עד 28 ולא חזרת!
מאמי אני לא מבינה, אתה הבטחת!!
למה אתה לא חוזר???
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: