השקילה המיוחלת וההכי מפחידה שהיתה לי עד עכשיו. טוב אולי חוץ מהראשונה. פחדתי לראות מספר תלת ספרתי כלכך.

השקילה האחרונה הראתה 75.3 והבטחתי לעצמי שאעשה הכל כדי לצאת כבר ממחסום ה75. הגיע הזמן שאני אסמן אותו כעבר.

חוץ מהיום ואתמול, כל הימים העמסתי את עצמי בספורט שלחלק יראה מוגזם. הליכות הרבה מעבר לגבול היכולת שלי.

לא אכלתי דברים משמינים ברמה גבוהה כמו שיוצא לי לעשות הרבה, לא אכלתי אחרי 6 ושתיתי המון מים.

אכלתי מעט בהשוואה לבדר"כ ודחפתי מלא ירקות באמצע.

מצד אחד אני רואה מלא מבטים מהצד של אנשים שלא-מי-יודע-מה-מחבבים אותי ומלא דיבורים מצדם של "גם אני אתחיל הליכות" שזה אמור להחמיא לי\ גם חברות שלי אמרו לי שכן הרזיתי ואני כן מרגישה את המדים קצת יותר משוחררים עליי. אבל מצד שני הגוף שלי דפוק וכמה שלא אתאמץ אני לא ארזה סתם ככה.

אז מעניין מה תהיה השקילה של מחר.

אם לא הורדתי כלום אני משתגעת.