כל אחת מהשיטות הוכיחה עצמה כמורידת משקל גם בלי תוספות, אבל בכל זאת אני אנסה לאמץ כמה שאוכל מהן:

לא לאכול אחרי 6

מחקרים הראו שלא כדאי לאכול שעתיים לפני השינה, כי כמו שכל תהליכי הגוף מאטים, כך גם מערכת העיכול. מה שאומר: אכילה לפני השינה לא מאפשרת לשרוף את אותן קלוריות אלא לוקחת אותן למאגרי השומן. השעות בהן אני הולכת לישון לא קבועות, כמובן, אך 6 הוא שעה שהוכיחה את עצמה מעולה לאחרים שלקחו דווקא את הזמן הזה. גם אנשים שקראתי עליהם וגם אנשים שאני מכירה אישית.

חריגה: ביציאה או בילוי, השעה יכולה להגיע ל7-8. לא בוחרת ספיציפית כרגע כדי לתת תקופת נסיון לזה ולראות עד כמה אני זקוקה להארכה כזו.

הפרדה בין פחמימות לחלבונים

גם זה משהו שהוכיח את עצמו גם באינטרנט וגם בסביבה האישית שלי. לא ממש הבנתי את הסיבה לזה ומדוע זה עוזר, אבל שווה לנסות. חוץ מזה, זה יגרום לי לאכול פחות פחמימות ולהשקיע את הזמן ביותר ירקות, שאותם כמובן, אפשר לשלב עם הבשר בלי שום בעיה. 

חריגה: אירועים מיוחדים וארוחות משפחתיות שקורות פעם בכמה חודשים. 

לא לאכול הרבה

כבר כמה חודשים שאני משתדלת לקחת את כמות האוכל שאני רוצה ולא לחכות שישימו לי, כדי לא לקחת יותר ממה שאני רוצה לאכול. כשהייתי קטנה חונכתי שצריך לסיים מהצלחת, לא משנה מה. דבר שהוכח כמובן כלא בריא כל כך. הדבר הוביל אותי להשמנה כבר בגיל צעיר והיה לי מאוד קשה להתמודד עם זה ביסודי. למרות שהשנים עברו, ההרגל עדיין נותר. אם ישימו לי הרבה בצלחת - אני אוכל את הכל, גם אם שבעתי כשהגעתי לאמצע המנה. לרוב אני לא מרגישה שובע באוכל, אלא רק אם אני מגיעה לשלב ה"התפוצצות". לאחרונה אני מנסה לאכול מעט [עדיף להכין מעט ולקחת תוספת מאשר להכין יותר מדיי] ואם אני לא רעבה יותר להביא למתוק שיסיים בכיף. חוץ מזה, להשאיר אוכל במקרר לאחר כך זה לא כזה נורא.

חריגה: אין סיבה. אולי כשיוצאים לאכול בחוץ.. בעצם, גם לא.

לקצץ בסוכר

אני לא אוהבת סוכרזית ואני לא אכריח את עצמי לקחת את זה, אבל אני כן אקצץ במתוקים. ממתקים, שוקולד, ממרחים מתוקים וכו'. תה טעים גם עם דבש [כמובן בלי הגזמה] ובמקום סוכריה אפשר לקחת גם פרי או ירק. 

חריגה: מותר פעם ב לקחת קוביית שוקולד או סוכריה קטנה, אבל לא לטחון את זה בכמויות. פעם בשבועיים זה מספיק. אפילו שבוע אם מתעקשים.

בלי מטוגנים

בורקסים, מלאווחים, קוראסונים, מטוגנים... כל דבר מטוגן מפוצץ בשמן בסופו של דבר. זה לא בריא בכלל.

חריגה: מותר פיצה [כי המתוק אוהב] אבל מן הסתם לא בתור משהו יום יומי. גם לא משהו שבועי.

חוץ מזה בנתיים טוב לי. עשיתי הליכה כמעט כל יום השבוע ואפילו למדתי מלהנות מהליכה כשאני לבד. אני מקווה להמשיך ככה כי אני מרגישה את זה משפיע. חוץ מזה, שאני הולכת לבד זה אשכרה קצב מהיר ואחיד, כי המטאל מתדרך אותי.