יש מורכבות רבה באימון של שני בני משפחה. במקרה הזה אבא ובת. אני נצמד לקדושת הפרטיות, ונמנע מלהעביר רגשות או ידע מצד אחד למשנהו ועם זאת מסתייע בתמונה הברורה לי מאוד - של מערכת היחסים שלהם.

אימון הבת:

- אני משתדלת כשאני נכנסת הביתה לטוס ישר לחדר שלי. אם אני לא זריזה, אבא תופס אותי במדרגות וחוקר אותי על יום העבודה שלי. ותמיד יש לו הערות. הכל עשיתי לא טוב! הייתי צריכה לענות לבוס, לא לוותר ללקוח שדיבר אלי לא יפה. אף פעם לא מילה טובה! אף פעם!

- תמיד יש לו ביקורת או שלפעמים הוא מפרגן?

- לא זוכרת פעם שפירגן. אה, חוץ מהזמן שהתקבלתי לעבודה במוקד. אז הוא פתח בקבוק יין בארוחת ערב והרים כוסית. אבל גם אז, בלי חיבוק בלי חום. ניסיתי לחנך אותו ונתתי לו נשיקה.

- איך היית מגדירה את אבא שלך?

- אמממ... במילה אחת שתלטן. הכל חייב להיות לפי הדרך שלו. אף דיעה אחרת או דרך אחרת לא נחשבים.

- פעם הייתם קרובים יותר?

- נראה לי שכן. הייתי חוזרת ומספרת לו על הצבא, על החברות שלי, אפילו טיפה על בנים וכאלו... האמת שזה היה כיף. חבל שזה לא ככה יותר.

- אז מה קרה? מתי זה השתנה?

- אין לי מושג. פתאום לפני כמה שנים. התחיל להיות ביקורתי וקריר כלפי. נראה לי שאני מעצבנת אותו בכל מה שאני עושה.

- אולי זה משהו שעובר עליו, ולא קשור אליך?

- יכול להיות. אבל מה אני יכולה לעשות?

- להפסיק את התבנית הזו. בכוח. תגידי לו מה את מרגישה באמת!

- צודק. מחר, בארוחת החג – אחבק אותו ואגיד לו כמה הוא חסר לי.

אימון האב:

- אותי חנכו שלא מחבקים. אצלנו לא חיבקו. זה נכון כי זה מחליש את המעמד שלך בתור אבא בבית. מה שאבא שלי אמר היה קדוש! לא כמו הבת שלי שנכנסת הביתה בלי שלום ועולה לחדר.

- תמיד לא התייחסה אליך?

- בשנים האחרונות, חוץ מאולי לפני חצי שנה כשהתקבלה לעבוד במוקד ובארוחת ערב באה ונתנה לי פתאום נשיקה.

- תגיד, אתם דומים? אתה ואבא שלך ז"ל?

- ממש לא! הוא היה טיפוס כוחני. שתלטן, כמו שאתה קורא לזה. כולם עשו מה שאמר, מתי שאמר ואיך שבא לו. אני מנסה להתחשב בכולם. העולם התקדם. אבל קצת כבוד מצד הילדים לא היה מזיק...

- מה הכוונה כבוד? איך היית רוצה שהבת שלך תתנהג למשל?

- הייתי שמח שהיא תספר לי יותר מה עובר עליה כשהיא חוזרת הביתה. פעם היתה משתפת אותי יותר. זה חסר לי. היינו קרובים יותר.

- ומתי התרחקתם?

- אני לא זוכר מתי. נראה לי קצת אחרי שאבא שלי נפטר. היא התחילה לעשות שטויות - חזרה מאוחר, עשתה תאונה עם האוטו, התנהגה כמו תינוקת.

- יכול להיות שזה שייך למוות של אבא שלך? השינוי ביחסים שלכם?

- לא חשבתי על זה. יש מצב. היה קשה לי מאוד. הוא היה בשבילי חצי אלוהים והמוות הזה קצת טלטל אותי. מצד שני, אני רואה שבלי קשר כל מה שאני עושה מחרפן אותה.

- לא הגיע הזמן להפסיק את התבנית הזו? ולהראות לה מה אתה מרגיש?

- כן... בהחלט. אתה יודע מה - הערב, בארוחת החג – ארים כוסית ואגיד לה שאני אוהב אותה וגאה בה.

- אולי גם חיבוק?

- יאללה! וחיבוק חזק.