המילים שנכתבות מעצמן

כשהיא אומרת שבא לה טפיחה על השכם

כשהיא אומרת שהחיוך שלי מלאכותי

כשהיא שוכבת במיטה חסרת נשימה

כשהיא משתוללת, והופכת את כל הבית,

בחיפוש אחר דבר מה לא משמעותי

כשהיא מתייפחת שהיא רעה ומכוערת

כשיש מלא כלים בכיור, ואין לה כוח אפילו לשטוף כוס

כשהיא שרה עם הרדיו בזיוף

אני יודע שאני אוהב אותה, אפילו שהיא לא יודעת,

אפילו שהיא לא מאמינה

כשהיא אומרת שהראש שלה ריק,

ובאותה נשימה פולטת דברים מבריקים

אני יודע שיש לי אותה גם כשהיא לא רוצה.

אנחנו לא מאמינים בכוכבים,

לא בי, לא בך

יש אמת בכוכבים, כך אומרים החברים,

כוכבים לא משקרים אם תאמין,

או לא

נתזי המים התפוצצו על גופה במקלחת,

ואני הגשתי לה מגבת

היא ניגבה הכול, כולל בין הרגליים,

ואת הטוסיק והישבן, התחת והעכוז

ולי לא היה כבר זמן,

ישבתי עם כוס קפה בתוך המוזיקה,

אהבה בוערת, אהבה הורגת,

ואני תמיד נתפס

והמוזיקה עוד ועוד לתוך הוורידים,

הבושם שלך עושה לי כאבים,

בביצים

את עושה לי רע, את צרה צרורה,

זה מצב נורא, אך אין לי שום ברירה,

כי אני מכור לכאבים.

עברו החיים, איזה קטעים,

אנחנו מתמזמזים על המיטה מסוממים

פצצות מים קטנות מתפוצצות לנו בראש,

ומציפות את המוח באושר,

למרות שאנחנו כל-כך מטומטמים...

היא חזרה מהודו עם ראש לא מחובר לגוף,

ומן גישה נכונה אבל לא מקובלת כל-כך,

שסקס זה טבעי כמו לשתות כוס מים

והיא נפתחת, ונפתחת, לכל אחד,

אפילו בלי לשאול מה שמו,

והיא צוחקת, והיא אדישה,

ומדברת שטויות תוך כדי,

משהו שלה מהעולם שלה

והגבר התורן אומר כן, כן,

ולא אכפת לו, אנחנו רק נהנים, הוא חושב

והיא תלך כלעומת שבאה,

ואולי היא תחזור, ואולי היא בכלל לא תזכור אותו,

אבל "בוא נעשה סקס, בכיף שלנו,"

והוא חזר מהודו, והוא מעשן גראס,

והוא מתקתק שירים מוזרים שלא אומרים כלום לאף-אחד,

על צג המחשב שלו

מעלה לאתרים סתם כי אפשר

והן נוגעות לו בזין, והוא צוחק,

"איך עומד לי ממכן כל פעם מחדש, אני לא יודע,"

והוא עושה את זה כאילו הוא על חוף הים,

כאילו הוא לוגם מים

יכול לדבר שעות כשהיא עירומה, מחורמנת ומחכה,

והוא עירום גם עם זקפה,

ומדבר, והיא אומרת איך, אבל עומד לך,

והוא אומר - לא יודע מה יש לו, הוא תמיד ככה

והיא יכולה למצוץ לו שעות, והוא לא יגמור,

ויחשוב מחשבות פילוסופיות תוך כדי

וישאל אותה מה נשמע עם... 

והיא תגיד בסדר, ותמשיך למצוץ

כשהיא הולכת וכשהוא הולך,

וכשהם באים והולכים - הם רואים משהו בראש שלהם שאחרים לא רואים

כמו אור גדול כזה שכולם נמצאים בו,

היא קוראת לזה אלוהות, הוא קורא לזה אהבה

והם רואים את המסלולים שאנשים הולכים בהם,

והם עצמם כמו גולשים על הגלים,

של החיים

קופצים משבריר מחשבה לרעיון,

ומתיזים חיוכים ילדותיים ומביטים בעיניים רכות ובוהות,

אבל רואות הכול.

אני מתלהב כל יום מחדש מהשדונים הקטנים שלך,

איך הפטמות קופצות לכל מגע קל

אבל - את זוכרת איך טיילנו במדרחוב,

וראינו איש אחד זקן מנגן על כינור

על הרצפה היה כובע שחור לאסוף כסף,

נתנו לו כמה עשרות שקלים,

הוא קד במחוות תודה

אחרי זה עברנו ליד צייר, 

והוא צייר אותך יפה ונפלאה ומתמוגגת,

עם אש בעינייך

לקחנו את הציור אחרי ששילמנו,

וקנינו גלידה עם שבבי שוקולד וסוכריות,

בטעם פיסטוק-שוקולד

קניו ספרי שירה קטנים בפרוטות,

ופוסטרים לקירות שלנו,

וגם כמה מקלות קטורת,

וחרוזים לתלות על משקופי החדרים בשרשראות

קנית צמיד לרגל ופרח לשים בשערך,

ונסענו באוטובוס הביתה,

בבגדים בלואים ועם אור בעיניים

כשהגענו אכלנו ארוחה טובה וצנועה,

וניגנו את לאונרד כהן על סיגריה ותה קר

טעמנו ענבים ירוקים ופלחי תפוז,

ואת נרדמת בסלון על המיטה המבוקעת

ועכשיו כשאת ישנה, אני יושב בחדר הגדול,

ליד האורגן הישן,

וכותב לך כדי שתזכרי,

ואולי תחזרי לנגן על הגיטרה שעומדת פה בפינה.

הוא מתקלח במים רותחים, וטוב לו טוב,

לא טוב לי לא, כי אני בתחתונים

והוא שופך את הזרם על גופו החטוב,

וכולי נרטב מפנים, הופך לתשוקה של ספוג

מנפץ מיתוסים בארגזים קטנים,

קטן-קטן, אבל יש לו אלוהי

אני תופס לו ת'ביצים במים,

ושואב, ושואב, תיכנס לתוכי

כל התחת הקטן שלו רועד לי בין האצבעות...

הלכה המוזה, נגמר, הגעתי לתודעה יצירתית,

כל מה שאני צריך זה סקס טוב,

עם מישהי טובה ומוכרת, והכול יכול להיות טוב

הפעם אתן לה לגמור, לא אהיה רשע

הפעם ארד לה ויותר זמן, וגם אשקיע

כי באמת זה אינטימיות, אבל שיש בה סקס

אפשר לגרור את המתח המיני הרבה מאוד זמן,

זה אפילו כיף

כשהראש שלך מלא בחמוקי גופה ובריח שלה והקול שלה,

והשיער, והעיניים

אתה לא רוצה שום-דבר מלבד זה

ופתאום היא רוצה ילדים, אז אתה בורח,

אבל אתה עוד רוצה אותה

למה היית חייבת לתקוע ילדים או מיסוד קשרים,

זה לא טוב, אנחנו עדיין ילדים

אבל טוב לה ככה,

"פשוט תזיין אותי וזהו, אל תהיה בחורה,"

היא אומרת כשאני מהסס ושואל מי ומה

אבל האמת שאני קצת בחורה... באיזה מובן

מה לעשות

את לא יכולה לזרוק אותי ככה למצב מסוים, יש השלכות

מה לעשות, יש גם בנים שחושבים ומרגישים

הפתעה? 

מצב-רוח שקט-שקט בלי פינק-פלויד ברקע

היא מצביעה השמיימה ואני רואה דם

"כל יום השמש נטבחת על-ידי כיתת יורים,"

היא אומרת, ואני נשאר תמה

"הרי זו שעת השקיעה הגדולה," היא אומרת,

"בא השמש פצועה, מדממת, נאבקת על חייה,

שוקעת לתוך אופק המוות,"

"ואני," היא אומרת ומפזרת שיערה לרוח,

"טועה במחשכים שהשמש משאירה אחריה,"

אני פוסע איתה ברחובות המחשיכים,

צעדינו מהדהדים מבתי האבן הנוטים ליפול

היא מזמינה אותי לישון בחדרה בלי להביט בי,

ואנו פוסעים אל דלת הפלדה,

שעציץ קטן וירוק צמא על מפתנו

"פה אנחנו נכנסים," היא אומרת,

ואני עומד בבית קטן ומבולגן,

עם ציורים זולים תלויים על הכתלים,

וריח מחנק כבד

היא מאווררת את הבית,

ומזמינה אותי לנוח על מיטתה

שם היא פורמת את כפתורי חולצתי,

וטומנת את ראשה בחזי

הרי היא משייכת אותי אליה, אני חושב,

היא מנשקת לי את החזה,

ואני שומט ראשי אחור בהכנעה.