המילים שנכתבות מעצמן

לילה של חורף מתגנב לאט אל ביתי

האיש הוזה בשינה, אני הוזה בצללי לילה

כל יום הוא כמו מאבק, וזה לא צריך להיות ככה

העייפות מגיעה עוד לפני שהיום נגמר

צעצועים מפוזרים על המיטות,

מכוניות צעצוע קטנות, חלקי לגו,

קוביות צבעוניות

אני מחלק מ-כל הגלולות ביד רחבה,

אבל זה אף-פעם לא מספיק

אנשים הם נרקומנים רציניים, ואני ספק סמים

ברגעי קריז הם דופקים אצלי בדלת,

מתחננים, בוכים, שאני אפתח להם,

אפילו מאיימים

הזמר מקונן על התקופה הקשה שלו

אין לו אגו, ויש לו כישרון בטונות

סיגריה לא עושה לי כלום,

חוץ מזה שאני מקבל מנת ניקוטין

החסר מתמלא, אבל זה לא מסובב לי את הראש,

או נותן לי תחושה אחרת

הלילה של החורף מגיע בתחילת הקיץ

הרגליים שלי עייפות, והעיניים שלי נעצמות,

אני עושה כמו מתוך שינה

הכלב הקטן השתין על האופנוע, וזה הצחיק אותי

מאז שהצלתי את חייו, פיתחתי חיבה קטנה אליו

הירח מאיר לעולמות שונים במצבים שונים,

עם מחשבות שונות ודרכים שונות

כל אחד צריך בית,

אבל יש אנשים ברחוב

השירה נשמעת כמו תפילה חדגונית,

אני מתכנן לסגור את השיר

הרבה מילים נשפכות ללא הרף,

רובן הולכות לאיבוד

יש מילים שנלחשות כמו מתוך שינה,

מלב עייף ואוהב.