המילים שנכתבות מעצמן

עברו החיים, איזה קטעים,

אנחנו מתמזמזים על המיטה מסוממים

פצצות מים קטנות מתפוצצות לנו בראש,

ומציפות את המוח באושר,

למרות שאנחנו כל-כך מטומטמים...

היא חזרה מהודו עם ראש לא מחובר לגוף,

ומן גישה נכונה אבל לא מקובלת כל-כך,

שסקס זה טבעי כמו לשתות כוס מים

והיא נפתחת, ונפתחת, לכל אחד,

אפילו בלי לשאול מה שמו,

והיא צוחקת, והיא אדישה,

ומדברת שטויות תוך כדי,

משהו שלה מהעולם שלה

והגבר התורן אומר כן, כן,

ולא אכפת לו, אנחנו רק נהנים, הוא חושב

והיא תלך כלעומת שבאה,

ואולי היא תחזור, ואולי היא בכלל לא תזכור אותו,

אבל "בוא נעשה סקס, בכיף שלנו,"

והוא חזר מהודו, והוא מעשן גראס,

והוא מתקתק שירים מוזרים שלא אומרים כלום לאף-אחד,

על צג המחשב שלו

מעלה לאתרים סתם כי אפשר

והן נוגעות לו בזין, והוא צוחק,

"איך עומד לי ממכן כל פעם מחדש, אני לא יודע,"

והוא עושה את זה כאילו הוא על חוף הים,

כאילו הוא לוגם מים

יכול לדבר שעות כשהיא עירומה, מחורמנת ומחכה,

והוא עירום גם עם זקפה,

ומדבר, והיא אומרת איך, אבל עומד לך,

והוא אומר - לא יודע מה יש לו, הוא תמיד ככה

והיא יכולה למצוץ לו שעות, והוא לא יגמור,

ויחשוב מחשבות פילוסופיות תוך כדי

וישאל אותה מה נשמע עם... 

והיא תגיד בסדר, ותמשיך למצוץ

כשהיא הולכת וכשהוא הולך,

וכשהם באים והולכים - הם רואים משהו בראש שלהם שאחרים לא רואים

כמו אור גדול כזה שכולם נמצאים בו,

היא קוראת לזה אלוהות, הוא קורא לזה אהבה

והם רואים את המסלולים שאנשים הולכים בהם,

והם עצמם כמו גולשים על הגלים,

של החיים

קופצים משבריר מחשבה לרעיון,

ומתיזים חיוכים ילדותיים ומביטים בעיניים רכות ובוהות,

אבל רואות הכול.