המילים שנכתבות מעצמן

שמיים בצבע שוקו של לפנות ערב באזור תעשייה הרוס מלא פיח ומיץ

אנחנו משחקים באבא ואימא בתוך ארגז החול של גן הילדים של מיכלי

אנחנו בונים ארמונות בחול עם 12 מפלסים וחניה לכלבים ששומרים על הבית

אנחנו אוכלים עוגות חול שנאפו בין השדיים של מורן וחוממו בתחת של עובדיה

אנחנו קוברים את יוסק'ה בחול כי ככה מתחשק לנו ומי הוא בכלל שיגיד לנו לא

אבל האיש הזקן עם הזקן והפאה והחרוזים על הבגדים דומה ללמברטה שבקושי סוחבת

"זו תוצאה של שנים של עישון," אמרה לי מיטל החכמה, ועשתה תנועת שאיפת סיגריה סטלנית

"הוא אוכל עם הידיים גבינות בלי לחם," אמר לי מיכה כאילו זה חטא גדול

"הוא גם מוריד לתרנגולים את הביצים," הוא הוסיף בחרדה, ומור כמעט התעלפה מצחוק

"הוא קוצררר... קוצררר...." אמר פרנקי ועשה עם הידיים טררר,

"הוא יורה באנשים במכונת ירייה והם נופלים כמו בובות ומשפריצים דם כמו מזרקות..."

טירן שומע זה, מוחא כפיים באושר

"אנשים כאלו אתה לא יכול לסמוך עליהם," אמר לי מיקו בשקט, 

"אתה לא תתן לאנשים כאלה שיחזיקו לך את הביצים, נכון?"

נחרדתי מהמחשבה

"כי אז הם יהיו שקשוקה!" והוא תפח בכפות ידיו זו בזו.