המילים שנכתבות מעצמן

בחצוצרה המתנגנת

אלף חצוצרות ליום, והים אינו מלא

מתעלפים על שירים ומיטות

אני עייף מדי להחזיק את העט

והם רצים ברחובות ודוהרים במכוניות,

למי יש כוח בכלל

תן לישון, בן-אדם

ההרים גבוהים כל הזמן, והגלים גבוהים

אני לא מרגיש גבוה יותר

עדיין על הרצפה, שוטף את המרצפות,

מנגב בסמרטוט וסוחט, לדלי

מתעלף שוב שוב ושוב

זה לא מה שרצינו, את העיוורון הזה

לחיות את החיים בלי לזכור דבר

לעבור הר ועוד הר, גבעה ועוד גבעה,

דיונה אחרי דיונה

רק חול וחול הכול

והראש לא חושב, לא עונה, לא מדבר

כמו לכתוב מתוך בלוק קרח,

אין אוויר.