המילים שנכתבות מעצמן

אני זוכר שהיה בקולנוע סרט של אוסטין פאוורס.

כולם יודעים מי זה אוסטין פאוורס, ומי שלא,

זה מעין ג'יימס בונד הומוריסטי, עם סדרת סרטים

כמו שיש סרט ג'יימס בונד בשם "המרגל/ת שאהב/ה אותי",

תלוי איך מתרגמים

ככה יצא אז סרט בסידרת הסרטים של אוסטין פאוורס, בשם -

"המרגל שתקע אותי".

זה שיצר את הסרט ונתן לו את השם,

חשב שזה יהיה מאוד מצחיק,

שגם בנים וגם בנות, יגיעו לקופת הקולנוע,

ויגידו - "תן/תני לי כרטיס - שני כרטיסים - שלושה כרטיסים,

ל"מרגל שתקע אותי".

זה יבדר מאוד את קופאיות הכרטיסים, שעובדות קשה,

וזקוקות למעט הומור בחייהן ובעבודתן

כמו שהצמד/להקה פט שופ בויס קראו לאחד האלבומים שלהם -

"ווארי", כלומר "מאוד",

כי זה מצחיק אותם שמישהו יגיע לחנות הדיסקים ויאמר -

"אני רוצה את הדיסק החדש של פט שופ בויס מאוד."

אבל אני ככה, כשהלכתי לראות את הסרט של אוסטין פאוורס,

"המרגל שתקע אותי", רק אמרתי, "אני רוצה כרטיס לאוסטין פאוורס."

והקופאית הבינה שהתחמקתי ממלכודת, וחייכה לעצמה חיוך קטן.

גם זה הומור.