המילים שנכתבות מעצמן

מילים לא באות בקלות אליי, הוא אמר

איך אני אמצא דרך כדי שתביני שאני אוהב (אם זה מזיז לך בכלל)

מילים לא באות בקלות אליי, הוא אמר

אבל זו הדרך היחידה שאני מכיר להגיד לך שאני אוהב (אם אכפת לך בכלל)

מילים לא באות בקלות אליי, הוא אמר

>>>>>>>>>>>>>>>>>

אני לוקח את המטרייה ויוצא אל הגשם

כפור על הראש, העולם הומה מים

גם בתוכי אני משתולל,

גם בתוכי אני מחפש אותי

אפשרויות רבות חגות סביבי, מנסות ללכוד אותי,

אבל אני מומחה בהתחמקות

לא סתם קוראים לי "חיים החמקמק"

אני שייך לתקופה אחרת

אני בוחר להישאר בתקופה אחרת

יריעות של מילים, כמו הגשם, נוסכות בי שלווה

מילים לא שלי, הוא אמר

ספרים שהוא קורא, שירים שהוא שומע

ילדים אומרים לי במבט שאני זקן

זה בסדר, יש לי את הזמן שלי

"הוא זקן! הוא הצליח להיות זקן! הוא נשאר בחיים!"

זר לא יבין זאת

המטרייה מעליי פתוחה-פרושה

עומד בקרן רחוב ומסתכל על המים נופלים מהשמיים

יש לי סיבות לדאוג, ויש לי סיבות לא לדאוג

כל יום אני בוחר פשוט להיות

עם כיכר לחם שחור, גבינה שמנה ומלפפונים עם מלח

מרקד לי בריקוד פרטי משלי

דמויות מספרים אני פוגש ברחוב

בגשם לא הולכים, בגשם רוקדים,

כאן ועכשיו, רגע נצחי בלי הסחות דעת

כל התקליטים נערמים אצלי על השידה,

מנגנים לילות שלמים כשאני עם עצמי

זיכרון ישן מבליח בי,

כמו פרפר בלילה לח,

מכה במנורה.