המילים שנכתבות מעצמן
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2016
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2016
משהו יוצא מהכלל
התעוררתי בבוקר השכם, השמש הייתה גבוהה בשמיים. שטפתי פנים ורחצתי שיניים, קרצפתי את העיניים, היום הזה, אמרתי לעצמי, הולך להיות משהו יוצא מהכלל. אני מתלבש סבבה, ממלא את עצמי קולה, ויוצא לרחובות לראות מה ומי. אמרו תלו בלונים מעל הרחובות, ותהלוכה של ליצנים מסתובבת עם אפים אדומים וכובעים מצחיקים, וילדים קטנים עם אמהות מנופפים דרך החלונות בדגלים, ויש מכונה שמשפריצה טופי שוקולד לתוך חצרות הבתים. אבל זה לא היה ככה. מהמרזבים של הבתים ומהחלונות היו תלויים אנשים מתים בצווארם, וכל החלונות היו סגורים. לא נראו אימהות ולא ילדים קטנים, רק כמה חיות קטנות עם ציפורניים כמו סכינים. תהלוכה של מתים-חיים הזדחלה בעצלתיים בכבישים המובילים, והמתים שהיו קצת חיים הלקו את עצמם בענפי שיטה דקים. מכוניות שחורות משוריינות סיירו ברחובות עם מכונת ירייה על הראש, על גג המכונית, ומפעם לפעם נשמעו צרורות יריות. לא, זה לא הבוקר-צהריים טוב שהבטיחו לי, אמרו מחשבה משנה מציאות. אז פשוט לקחתי את הרגליים והתחלתי לרקוד, רקדתי, רקדתי את כל הרחובות.
| |
|  כינוי:
קלקטוס בן: 10 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
