המילים שנכתבות מעצמן

סכריני מדי

בנוי נקי מדי

קלישאתי מדי

אי-אפשר לחיות לנצח,

לפחות לא פה

כמו להגיד אהבה לעולמים

בעצם אהבה לנצח

יש אהבה לנצח, אבל בצורה שונה

ובעצם אין, כי התחפושות מפריעות

אז אפשר להגיד שאנחנו צעירים,

וסוגדים לאהבה והרגשות שהיא מעוררת

אבל מה עם אהבה לעולם, לחיים

מה עם אהבה לעצם הקיום,

שלך, של הכול

אני לא מדבר על זה, אבל המלל הורג אותי

כמו אהבה דקיקה ופריכה ורכה ורופסת

אהבה איננה קלושה, איננה רפה

היא הכוח ב-ה' הידיעה

אבל ככה זה כשרואים יותר מדי סרטים רומנטיים,

ומאמינים לזה

כי אהבה היא לא שמפניה, היא בירה עכורה,

אבל מלאה כל טוב

אהבה היא אני ואתה ואת

אני אוהב גם את השולחן, את הספר,

את הדף שאני כותב עליו,

ואת המילים והדיו

והעט

והיד הכותבת עושה כל זאת

ככלי

ליוצר הגדול מכולם,

האל.