המילים שנכתבות מעצמן

אני עייף מדי לצאת אל הרחוב ההומה

איבדתי את הגלגל הקדמי שלי,

אני מקרטע

סביבונים של בהלה וחוסר-וודאות

עפיפונים בלי חוט

כדורים פורחים בלי מספיק גז!

המים עולים על גדותיהם בכל פינה,

מטביעים אותי ברפש  שעולה מהרצפה

אני מתהלך ורודף אחרי סביבונים קטנים

הם מצמיחים קרניים, הם מצביעים

הירקון התמלא פסולת, וכבר לא שטים שם עם סירות

אני משתקף במראה באופן מעוות,

אין לי אחיזה לדמותי במראה

אני מדבר בלי לדבר, אני כותב בלי לפצוע

את הראש

אני מקלס את עצמי במילים נוראיות

איזה יום היום שהתמלא ככה בעשן

והאובך כבד כל-כך

מתהפך בשנתי ובוכה בשנתי

וממלמל את התורה בעל-פה על פי

הכול לא נראה ממשי.