המילים שנכתבות מעצמן

לוקחת את הלב שלי ועושה ממנו מיץ עגבניות

זה בסדר, אני כבר רגיל,

זה עדיף על שתעשי מהלב של עצמך מיץ עגבניות

את מדברת איתי את כל החרא בחיים שלך,

ואני סופג

אם יש לך על מי להישען, זה אני,

אני יודע, אני מבין, אני הייתי שם,

ואני סופג כל מילה וכל כאב וכל זיכרון שתרצי למחות ממך

ואת בוכה, ואת יכולה לבכות לי נהרות של דמעות,

אני אהיה והישאר בשביל להקשיב

ואת זועמת, ואת ממורמרת, ואת מתוסכלת, ואת כואבת,

ואני סופג הכול, הכול, כי בשביל זה אני כאן

אני יודע שלא תחזירי לי טובה תחת טובה,

אני יודע זאת מראש

אחרי שתרגישי טוב, תשכחי אותי, וזה בסדר,

אבל הגמול שלי יהיה הידיעה שטוב לך,

ושאני מחזיק בתוכי את הכאב ששחררת ממך,

ולא אתן לו לחזור לעולם אלייך

כי אני פח הזבל של הכאבים שלך,

ואני פח הזבל של הכאבים שלך רק בגלל שאני יכול.