אני קצת מבואסת מאיך שאני נראית לאחרונה. נכון, מחמיאים לי מדי פעם על המראה שלי ומתחילים איתי פעם בכמה זמן אבל מה שאני מרגישה זה חוסר השלמה עם עצמי. שיניתי לא מזמן את התספורת וזה שיפר לי את ההרגשה אבל אני עדין מרגישה שמשהו חסר. אני לא מרוצה מאיך שאני מתלבשת אבל לא יודעת איך לשפר את זה. בתכלס אני מתלבשת די סטנדרטי, לא מזעזע אבל גם לא מרשים כמו שבסתר ליבי אני רוצה. יכול להיות שאני פשוט צריכה להתעמק בנושא בכל מיני בלוגים באינטרנט וללמוד קצת אבל כרגע אני מתעצלת לעשות את זה.
אז יצאתי היום לריצה, למרות הקור שהיה! אני ממש גאה בעצמי כי במזג אויר קר הרצון להשאר בבית ולהתכרבל גדל... רצתי בערך 13 דקות עם הפסקות הליכה וסך הכל חצי שעה אימון; לא מטורף אבל זוהי רק ההתחלה. אני מתכננת להשתתף במרוץ סמסונג בת"א בפברואר אז יש לי גם דד ליין, שזה כמובן מוסיף לי מוטיבציה להמשיך. רצתי השנה במירוץ ונהניתי מאוד מהאדרנלין ומהכיף שבלרוץ עם כמות ענקית של אנשים, אז אני מחכה כבר למרוץ הבא. אני חייבת רק לזכור להירשם בהרשמה המוקדמת כדי שזה יעלה פחות...
בכל מקרה, שמתי לב שאני מתחילה להיקשר אל מישהו. אני לא כל כך בטוחה מה אני מרגישה כלפיו ואני יודעת שגם הוא לא בטוח על עצמו לגביי, שזה קצת מעודד משום מה. כנראה שיש לי בעיות עם הבטחון העצמי, למרות שהמזל שלי כביכול בורך בזה, ואני פוחדת שאני אשעמם אותו או שלא תהיה בינינו כימיה מבחינה פיזית (ושזה יהיה בגלל שאני לא אעשה משהו טוב). אני מנסה להתעלם מהמחשבות האלו וגם להתגבר על מחשבות טורדניות על היצור שאני אוהבת אבל כרגע קשה לי לשלוט על המחשבות שלי, אני צריכה להבין שהבסיס מאחורי המחשבה שגוי, כפי שהפסיכולוגית שלי אמרה.
~זה ממש מטופש אבל יש לי קראש ענק על מישהי מסרט שראיתי. היא מבוגרת ממני בארבע שנים וחצי, היא לא מישראל ויש לה חבר. אין לזה שום סיכוי (או לפחות סיכוי נמוך ביותר) ואפילו לא פגשתי אותה במציאות אי פעם. בקיצור זה מאוד ילדותי אבל לעזאזל הייתי מתה שזה יתגשם.~