הכל אותו דבר, דברים לא באמת משתנים כרגע. אני מרגישה כל כך ריקנית לפעמים. כאילו לא משנה מה אני אעשה אני עדיין ארגיש אותו דבר... אבל אני עדיין שמחה בכל מיני רגעים קטנים במהלך היום. כמו כשדניאל מאוד נחמד אלי ואני רואה שהוא אשכרה מתעניין ומקשיב ולא כמו מרבית האנשים, שרק מחכים שתפסיק לדבר כדי שהם יוכלו לומר משהו. וגם כשאני רואה האישה הטובה XD פשוט סדרה טובה! היא הזכירה לי איך ראיתי בפרק זמן ממש קצר על כל העונות של שובר שורות והאנטומיה של גריי. אני יכולה להיות ממש תולעת סדרות לפעמים. וגם ספרים... למרות שזה היה בעיקר ביסודי, עכשיו כבר נהיה יותר מאתגר להתרכז בקריאה ולא לנטוש ספרים באמצע ולשכוח איפה עצרתי. 

אז עכשיו אני קוראת ספר בשם קצב התמוססות הקרחונים, לא יותר מדי מוכר (אני חושבת). אני אוהבת את סגנון הכתיבה וגם את התוכן אבל בו זמנית אני נהיית מדוכאת לעיתים מקריאת הספר. כמו שקרה לי בתפסן בשדה השיפון ובאני כריסטיאנה פ. אני נשאבת לתוך הסיפור ומזדהה יותר מדי עם גיבור הספר. אני חושבת שקראתי את אני כריסטיאנה פ. בערך 4 פעמים שזה נחשב הרבה אצלי, וקראתי קטעים מסויים מספר גדול יותר של פעמים. משהו בספר הזה פשוט ריגש אותי וגרם לי לרצות להיות שם. קצת מוזר...

טוב, אלך לי להמשיך לקרוא

מתוך ערוץ יוטיוב ממש מגניב של בסיסטית. אין על בס! וRAGE, כמובן.