מעגלים, מעגלים איך שאנחנו נשארים מתעוררים ליום חדש חוזרים ושוב מנסים

הכל יכול לקרות,  אין כיוון לרוח,  המרחב פתוח,  האופק לא נגמר

 כשלמדתי באוניברסיטה גרה איתי במעונות בחורה שחזרה על קורסים שוב ושוב כי לא הצליחה לעבור אותם. 

השבוע שפגשתי אותה, ולהפתעתי הסתבר שהיא עושה תואר שני ולא סתם- תואר שני במדעי המוח!

בנוסף השבוע דיברתי עם חבר שהתחיל תואר שני והוא אמר לי שהדרישות הפורמליות הן ציונים גבוהים אבל בפועל אם יש מרצה שרוצה אותך

אז אפשר גם עם 80 להכנס פנימה.

זה הפתיע אותי. עד היום חשבתי שתואר שני זה רק לגאונים - שרק מצטייני דיקן יגיעו לשם. פתאום נפתח לי כיוון חדש שמעולם לא דמיינתי שזה משהו שאפשרי עבורי ויכול להיות שיום אחד אוכל להשיג אותו

זה לא אומר שאני מעכשיו מכוונת לזה או אגיע דווקא לשם

זה רק אומר שנפתחה בפני עוד דלת שאצטרך לחשוב בהמשך האם אני רוצה לפתוח ולרדת במגלשה שתוביל אותי לדרך אחרת

בעקבות המשרה שאני לא רוצה מצ׳קפוינט התחלתי באופן מוגבר לחפש עבודה כדי למצוא עד הראיון

משהו יותר טוב (אשרי המאמינה אבל אולי זה אפילו יקרה...)

אז יצא שקפצתי קצת מעל הפופיק ועשיתי כל מיני מהלכים שאולי לא הייתי עושה לפני כן ורציתי לשתף למי שנמצא

באותה הקלחת- אולי לכם זה יעבוד

אז הנה כל הדברים שעשיתי עד כה:

1. הוצאתי לעולם הפייסבוק שאני מחפשת עבודה.

בדר״כ פייסבוק זה המקום בו כולם אומרים ומשתפים כמה טוב להם ותמיד לא הרגשתי בנוח לחשוף דברים אישים,

במיוחד שזה משהו ״שלילי״: שאין לי עבודה. אז ישבתי במשך חצי שעה, ניסחתי פוסט, מצאתי תמונה מצחיקה להוסיף לו ושיתפתי.

את הפוסט פירסמו הלאה כמה חברים אבל לא קיבלתי שום הצעה בעקבותיה. מה שכן, בעקבות השיתוף הרגשתי בנוח יותר לדבר עם חברים

שאני מחפשת עבודה וכמה זה קשה וזה הוביל לדבר הבא-

2. דיברתי עם חברים על כך שאני מחפשת עבודה

לחלק לא היה אכפת, חלק ניסו לעודד אבל יש כמה שמתייגים אותי עכשיו על כל פוסט עם הצעת עבודה שיכול להיות רלוונטי בשבילי.

זאת ועוד, יש אפילו אחד שמקושר למישהו מהתעשיה ובעצם היווה לי צינור לדבר עם אותו בחור (לצערי, זה לא ממש עזר

ונתן איזשהי אינפורמציה שאני לא יודעת אבל אולי זה עוד איכשהו יחזור אלי בבומרנג ויעזור בהמשך)

3. שלחתי לאנשים או חברות בהיטק שמחפשות עובדים מייל שאלה האם יש להם משרות סטודנט

קראתי לאחרונה ש-80% מהמשרות מאויישות באמצעות חבר מביא חבר. כאחת שטרם יש לה קשרים,

הבנתי שפניה ישירה למגייסות או אנשים שכבר מחפשים עובדים יכולה לגשר לי על הפער ולחשוף אותי למשרות שמתאימות עבורי.

המסקנה שלי מהצעד הנ״ל הוא שבחברות אמריקאיות או ממש גדולות זה כמעט ולא עובד אבל בחברות בינוניות/קטנות יש על מה לדבר.

בינתיים לא הצלחתי למצוא ככה משרת סטודנט אבל כן קיבלתי מידע על עוד משרות ובחלק מהחברות אפילו אמרו שהם ישקלו בהמשך

האם לפתוח משרות חלקיות/סטודנט ויודיעו לי כשזה יקרה

4. חיפשתי סטארטאפים מעניינים שממש בא לי לעבוד בהם ושלחתי להם מייל שמציע את עצמי לעבוד שם

במייל עצמו כתבתי את תמצית קורות החיים שלי בפסקה, כתבתי על פרוייקט או שנים שעשיתי במהלך הלימודים

ושאשמח לעבוד אצלם+צירוף קובץ קו״ח.

למען האמת לא יצא מזה כלום. מרובם קיבלתי תשובה (שזה לא ברור מאליו) אבל התשובה הייתה שהם לא מעסיקים סטודנטים...

5. חיפשתי בלינקדאין משרות סטודנט רלוונטיות

מודה שהפלטפורמה שם קצת פחות נוחה לי כי אי אפשר לסנן חברות או תחומים ש*לא* רוצים וזה מביא כמויות של משרות אבל

לרוב זה בערך מאותן חמש חברות גדולות במשק, משרות בודדות בחודש מחברות בינוניות ו-0 מחברות קצת יותר קטנות.

בכל מקרה אם אני רואה משרה שם שלא נמצאת בקצה השני של הארץ ושנשמעת לי מעניינת ושאוכל לתרום בה אז אני שולחת.

6. התחברתי לקבוצות שונות בפייסבוק לחיפוש עבודה

מדובר על קבוצות שבהם מגייסות ואנשים שונים מעלים פוסטים עם הצעות לחיפוש עבודה ומחפשי עבודה מעלים תהיות שונות.

דווקא מהקבוצות האלה הכי ציפיתי לישועה אבל בפועל גיליתי שלפחות בחודשים האחרונים אין ביקוש לסטודנטים במשרות פיתוח

היה שם הצעות למנהלת משרד, qa, מזכירה ודברים בסגנון אבל עם הכישורים שאני רוכשת במהלך הלימודים, קצת חבל לי לא להשתמש בידע שלי...

אז כן, בינתיים יש אפס תוצאות אבל יוצא שבכל שבוע אני מגישה לפחות קו״ח אחד למשרה פתוחה + 3 קו״ח למגייסות/עובדים בתעשיה

למקרה שיש איזה משרת סטודנט אצלם וזה לא מעט

מקווה למצוא עבודה במהרה בימנו

אגב, אם יש לכן/ם עוד טיפים או סיפורים מעניינים על איך מצאתם את המשרה הראשונה שלכם בתחום שאותו למדתם, אשמח לשמוע

אז צ׳קפוינט התקשרו אלי לזמן אותי לראיון. כביכול הכל אמור להיות יופי טופי אבל בפועל אני מרגישה ממש מבואסת

- מכונת זמן רצה אחורה, שבועיים קודם -

מקבלת טלפון ממגייסת בצ׳קפוינט. היא מציעה לי תפקיד של qa שזה אומר בעברית בקרת איכות, תפקיד שנשמע די משעמם.

אני מתחילה לדבר איתה ואומרת: אפשר להיות כנה איתך?

היא: בטח

אני: אני מחפשת תפקיד שאוכל לחשוב בו וליצור דברים, שאוכל לפעול ולהפעיל את הראש. יש את זה בתפקיד הזה?

היא: אמ...בטח...אמ, בעצם, יחזרו אליך בהמשך עם תפקיד מחקרי שכולל את מה שאת יודעת ויש בו את הדברים האלה

-  מכונת זמן רצה קדימה -

מקבלת טלפון ממגייסת בצ׳קפוינט: הי, נראה לי שדיברתי איתך אבל משום מה לא זימנתי אותך לראיון

אני: כן. אין לי בעיה להגיע לראיון

היא: טוב, שתכירי- מדובר על יום עם מבחן של 4 שעות בתכנות ואם עוברים את זה אז יש עוד ראיון על שפה

שאת לא יודעת כדי לבחון איך את מתמודדת עם משהו שאת לא מכירה

אני: אוקי. מדובר על משרת סטודנטית במחקר, נכון?

היא: לא, זה כבר מזמן נסגר. זה למשרת qa. התכנית אצלנו זה שאם תעברי את כל המבחנים, תכנסי לתקופת הכשרה של חודש ואחריה

תעבדי ב-qa עד שתסיימי את התואר ואז תוכלי להשתלב אצלנו כמפתחת

עד לפה השיחה-

ועכשיו אני בסופר התלבטות אם לומר להם שאני מגיעה לראיון או לא. קודם כל, אני ממש גרועה בראיונות ממוחשבים,

אין לי סבלנות לשבת כל כך הרבה שעות (אין לי סבלנות לשבת יותר מחצי שעה, אז 4 שעות?!) ואני גם לא מאמינה

שהידע שלי ישתקף טוב שם. חוץ מזה, אני לא רוצה תפקיד של qa וגם התחום של צ׳קפוינט, אבטחת מידע,

ממש לא מעניין אותי (שלא נדבר על כך שבחברה גדולה כ״כ בטח אהיה בורג קטן ולא בטוח שאעשה משהו משמעותי או מלמד שם).

גם לחשוב שתכל׳ס אין לי אפשרות להתקדם למשרת מפתחת אלא רק אחרי הלימודים, גורמת לי לתלוש שערות. 

מצד שני, זו צ׳קפוינט, חברה גדולה ומוכרת בשוק ואולי כסטודנטית חסרת נסיון, אלו המקומות היחידים שאוכל להתקבל אליהם.

אני ממש עצובה לנוכח המחשבה שאלך לשם כי אני כל כך לא רוצה אבל לא רוצה לפספס משהו בגלל המחשבה של ״מה אם״

מה אתם הייתם עושים?