מעגלים, מעגלים איך שאנחנו נשארים מתעוררים ליום חדש חוזרים ושוב מנסים

הכל יכול לקרות,  אין כיוון לרוח,  המרחב פתוח,  האופק לא נגמר

 כשלמדתי באוניברסיטה גרה איתי במעונות בחורה שחזרה על קורסים שוב ושוב כי לא הצליחה לעבור אותם. 

השבוע שפגשתי אותה, ולהפתעתי הסתבר שהיא עושה תואר שני ולא סתם- תואר שני במדעי המוח!

בנוסף השבוע דיברתי עם חבר שהתחיל תואר שני והוא אמר לי שהדרישות הפורמליות הן ציונים גבוהים אבל בפועל אם יש מרצה שרוצה אותך

אז אפשר גם עם 80 להכנס פנימה.

זה הפתיע אותי. עד היום חשבתי שתואר שני זה רק לגאונים - שרק מצטייני דיקן יגיעו לשם. פתאום נפתח לי כיוון חדש שמעולם לא דמיינתי שזה משהו שאפשרי עבורי ויכול להיות שיום אחד אוכל להשיג אותו

זה לא אומר שאני מעכשיו מכוונת לזה או אגיע דווקא לשם

זה רק אומר שנפתחה בפני עוד דלת שאצטרך לחשוב בהמשך האם אני רוצה לפתוח ולרדת במגלשה שתוביל אותי לדרך אחרת