מעגלים, מעגלים איך שאנחנו נשארים מתעוררים ליום חדש חוזרים ושוב מנסים

אז זה קרה מוקדם מהצפוי- מקבלת סמס על הבוקר של ״לקוח יקר, נא הסדר את המינוס בחשבונך״

ואז קורה דבר מעניין- מצד אחד באופן מיידי עולה מפלס החרדה של מה יהיה איתי

מצד שני, מגיע הסיפוק ב-״ידעתי שזה יקרה!״.

בתקופה האחרונה שיתפתי את הקרבים אלי שאין לי כסף, שאני לא מוצאת עבודה וכולם אמרו לי- יהיה בסדר, אל תדאגי ונפנפו אותי

(טיפ ממני- אם מישהי או מישהו אומר לכם כזה משפט, נסו יחד איתו לחשוב איך אפשר לעזור.

לומר משפט של ״יהיה בסדר״ מבטל את החשש ויוצר תחושה של זלזול בפחדים וגם בפועל לא מביא שום תועלת..)

בנוסף העניין של המינוס רק מגביר את המוטיבציה שלי למצוא עבודה וגם מכריח אותי ללכת למשרות שלאו דווקא קשורות לתחום שלי

או שחשבתי לעסוק בהן כי העיקר מבחינתי זה לעבוד ואולי זה יוביל אותי למקומות מעניינים

הצלחתי בינתיים לכסות את המינוס בהעברת כסף מחסכון שיש לי וגם ההורים העבירו לי קצת כסף (המינוס למזלי היה בסה״כ רק על אלף ש״ח)

אבל אני יודעת שזה זמני כי נותר לי לשלם שכ״ל לשנה הקרובה ובניגוד לאונ׳, במכללה זה לא מסובסד אז מדובר על סכום לא מבוטל

מקווה שהתקוות והחלומות שאני מפריחה לאוויר יתגשמו ואמצא עבודה במקום עם א.נשים נחמדים בתפקיד שילמד אותי משהו חדש

(שבוע הבא יש לי 2 ראיונות בתחומים שלא יצא לי לעסוק בהם מעולם. אחלו לי בהצלחה)

י.

עריכה: התפילות שלכם.ן נשאו ברכה כי במקרה דיברתי עם חבר שהתראיין לאחת המשרות שאני גם הולכת להתמיין אליה והוא נתן לי את כל השאלות ששאלו אותו יחד עם כל התשובות. עכשיו רק צריך להתפלל שישאלו אותי אותו דבר