מעגלים, מעגלים איך שאנחנו נשארים מתעוררים ליום חדש חוזרים ושוב מנסים

אז הפוסט הקודם היה קצת עגום אז החלטתי להסתכל על כל הדברים החיוביים שהיו לי השנה

השנה החלטתי לקפוץ על הזדמנויות-

⭐ ארגנתי לגמרי לבד תחרות תכנות לנשים. זה כלל המון התעסקות בפרסום, מציאת מקום שיארח אותנו (לא ציפיתי שזה יהיה החלק הכי קשה),

השגת תקציב לפיצות וחטיפים, תיאום עם גוגל (כן, הצלחתי להשיג שת״פ עם גוגל!) ולמרות כל הלחץ ואי הוודאות עד ממש יום לפני, זה עבד ובגדול.

היה ממש כיף ועם מלא אווירה חיובית  והשאלה הגדולה- למה עשית את זה? כי רציתי, כי היה לי חשוב להראות למתכנתות שגם הן יכולות, כי נמאס לי לראות בתחרויות תכנות שאין כמעט נשים ורוב הבנים מהכיתה שלי יגיעיו אבל ממש מעט בנות מהכיתה שלי יטרחו לבוא..

⭐ עזרתי לארגן אירוע ענק, שיתפתי בחלק מההכנות (למשל פה) אבל יש לי תחושה שאם הייתי רושמת את השם של האירוע

אז הרבה מאוד היו כותבים לי- איך הגעת לזה?? או ״תביאי אותי פעם הבאה לשם גם!״ (לא שאני מתנגדת ;) )

אני לא רושמת את שם האירוע או מה בדיוק הוא כלל כי אני מאוד רוצה לשמור על האנונימיות שלי אבל זה מסוג הדברים שנראים מלאי ברק. 

במציאות, כאחת בצוות הארגון, הבנתי שזה פחות זוהר ונוצץ, גובל בהמון לחץ ואי-וודאות ומלא בפוליטיקה (אני כבר חושבת שהבנתם

שאני לא הטיפוס הזה  ) אבל גם זה עבר בהצלחה ואפילו אמא שלי אמרה שהיא גאה בי (משפט שלא שמעתי אותה אומרת לי לפחות ארבע שנים)

⭐ לקחתי על עצמי אתגר והצטרפתי לקורס שהסתבר שמיועד לסטודנטים בשנתם האחרונה. היה לי מאוד מאוד קשה 

אבל גם כתבתי פרוייקט בתוכנה וגם כתבתי מסמך מדעי על הפרוייקט (ותודה לכולכם.ן על התמיכה! זה עזר ברגעי משבר 

שכבר לא היה לי כוח לכתוב). חשבתי שאני כבר לא יכולה לכתוב כי מה הקשר בין כל השנים של קורסים בתכנות ומתמטיקה לכתיבה 

עם משפטים ופסקאות שלמות אבל הכתיבה בבלוג הוכיחה את עצמה ועזרה לי לפחות במשהו אחד בחיים

⭐ הכרתי חבר(friend) חדש שהוא שכבה מתחתי ולקח כמה קורסים כלליים איתי. הוא עזר לי לצלוח מקצועות משמימים ולמדנו יחד למבחנים

(סוף סוף יצא שיש מישהו שאני יכולה לשבת ללמוד איתו) והגשנו עבודות יחד (תכל׳ס אני כתבתי את רובן אבל למען החברות 

והישיבה המשותפת לא היה אכפת לי). על הדרך גיליתי שהבחור הוא מוזיקאי ולא סתם אלא מוזיקאי פעיל שמופיע (כמה חבל שיש לו חברה!) 

וגיליתי עוד מישהו שלא מפחד מהשילוב של מוסיקה ומחשבים :)

⭐ כמו שסיפרתי בפוסט הקודם- התבוננתי המון פנימה לתוכי ואני ממש משנה את ההרגלים שלי (וזה לא תמיד קל). אחד מהשינויים

הוא להרשם לתוכנית של מגורים יחד עם קשיש ותמורת המגורים לשלם שכ״ד מופחת של כמה מאות שקלים בחודש. זה משהו שתמיד חששתי ממנו

אבל ההבנה שאני צריכה להתרחק מהבית והמגורים קרוב למכללה שלי שלוקחים לי שעה של נסיעה מהבית גרמו לי להעז ללכת על זה ומקווה שאקבל תשובה חיובית מהפרוייקט ואזכה לחוות את אחת החוויות הטובות שיצא לי לעשות בחיים

⭐ בחרתי להתמודד עם דברים ולא לבלוע דברים פנימה. זה לא משהו שגבל באושר אלא בהוצאת דברים החוצה ולפעמים גם הרבה דמעות.

עדיין יהיו מקרים בהם לא אפצה את הפה ולא אומר דבר אבל לפחות למדתי שזה בסדר לשחרר ואפילו רצוי. אני עובדת על זה ומקווה להשתפר בזה בשנה הקרובה

⭐ הצלחתי לשרוד שנה שלמה כלכלית: גם שילמתי שכ״ל (ולמכללה זה הרבה יותר מאונ׳), גם נסיעות (להזכירכם.ן, נסיעה של שעה), גם אוכל,

בקיצור ידעתי לתמרן עם התקציב שלי יחד עם כל ההוצאות של החיים. שנה הבאה אני כבר יודעת שלקראת אמצע-סוף השנה אהיה במינוס

ולכן כבר מעכשיו אני לחוצה אבל הי! לפחות לא נזכרתי בזה בדקה האחרונה ואני מנסה במרץ למצוא עבודה (אני כ״כ מיואשת שאני שולחת קו״ח למשרות שלא קשורות לפיתוח ועם הגדרות תפקיד עמומות מאוד שכנראה אומרות בפועל הרבה עבודה שחורה..לפעמים פשוט חייבים את הכסף)

⭐ כתבתי (ואני עדיין כותבת) בלוג ופורקת פה את המחשבות וכל ההגיגים שלי. אני עוקבת אחרי הסטטיסטיקות של הבלוג ורואה שהרבה קטעים מגיעים ל״קטעים החמים״. חלק מזה אני מניחה שנובע מגסיסת ישרא אבל חלק (כנראה) קשור לזה שיש פה אנשים שאכפת להם

או מעניין אותם לשמוע מה קורה איתי.למען האמת זה די מוזר כי בחיים ה״אמיתיים״ רוב האנשי שסובבים אותי לא ממש רוצים לשמוע

מה עובר עלי (זה כולל את המשפחה שלי והאנשים שלומדים איתי אבל אנחנו בפוסט אופטימי אז לא נכנס לזה פה) ולכן זה מעודד שאולי אני דווקא בת אדם כן מעניינת ובכלל, כל הקהילה פה זה משהו מיוחד שאני שואבת ממנו כוחות כדי להמשיך הלאה (תודה מניפה!)

י.