מעגלים, מעגלים איך שאנחנו נשארים מתעוררים ליום חדש חוזרים ושוב מנסים

אז לאחרונה אני עוברת תקופה לא פשוטה עם כמה בריוני מילים שיודעים איך לפגוע בי ולהעמיד פנים שהכל בסדר כשאנחנו עם עוד אנשים

(והמון אנשים מסביב שרואים ולא אומרים כלום). זה סופר קשה כי זה מחלחל לעוד מקומות ויוצא שאני מרגישה די בודדה חברתית במעגל האנשים של הלימודים שלי ואני מאוד מנסה בכל זאת להמשיך קדימה אז החלטתי לתת פה את הטיפים שעוזרים לי בכך

לשמוע מוזיקה - כל מה שגורם לכם להרגיש טוב. לשיר יחד עם הזמר/ת ברקע, לזוז ולרקוד לצלילים. מבטיחה לכם שאחרי 10 דקות

תרגישו טוב יותר :)

מדיטציה - אני קצת חסרת סבלנות אז אין לי באמת כוח למדיטציה שלשעה. אני מחפשת ביוטיוב mindfulness 10 minutes ולוקחת משהו משם. לאחרונה אני מתרגלת ספציפית את המדיטציה הזו שעוזרת לי להאמין בעצמי, להסתכל על החוזקות שלי ולהיות רגועה יותר

(כי עולות אצלי מיליון מחשבות של איך אני ממשיכה ככה את הלימודים וזה יוצר המון לחץ. מדיטציה סופר עוזרת לי לפזר את הענן הזה

ולראות קצת יותר ברור את האופק)

לדבר ולשתף - כשהייתי בתיכון, גיליתי שאפשר לשתף דברים שכואבים לי ועדיין השמיים לא יפלו עלי (10 נקודות למי שמזהה מאיפה זה ). 

אני משתפת בני משפחה במה שעובר עלי, את החברה הכי טובה שלי, חברים מהאוניברסיטה ועוד. כמובן שעם כל אחד אני משתפת במה שאני בוחרת ומתייעצת איתו על דברים שונים. הדיבור עוזר לי לפרוק תסכול וכעסים. אומנם הבדידות לא נעלמת אבל ״נעשית (קצת) יותר נוחה״ 

לכתוב - אני משתפת פה חלק מהדברים (והאמת שזה די קשה לכתוב בלי שאני אחשף) וגם יש לי אינסטגרם שבו אני משתפת קצת

(וזה מפתיע כמה תמיכה אני מקבלת שם מאנשים שמעולם לא פגשתי). הבלוג מהווה מקום בטוח (טוב, יחסית) שאני יכולה לספר

ולא לחשוש מ״למה זה נראה לך הגיוני לדבר על זה?״ אז תודה שאתם/ן פה

להודות ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו - בעבר ציינתי פה את שי בובה (עם ערוץ היוטיוב שלה) שלקחה את הרעיון של להודות על מה שיש

צעד קדימה וממש רושמת בכל יום משהו טוב שקרה לה. זה לא חייב להיות משהו מושלם, גם למשל תודה שהבנתי שלא הכל תמיד

חייב להיות מושלם הוא תודה. אז אני משתדלת כמה שיותר להנות ולהיות מודעת לדברים שסביבי- שקיעה מדהימה, בקבוק מים שאח שלי

קנה לי בהפתעה, ההבנה שלפעמים מספיק לשבת ליד מישהו תומך וזה מפחית רתיעה והתכווצות כשאחד מבריוני המילים עובר לידך ועוד

ספורט - כמה שזה קלישאתי, ככה זה נכון. אני לא ממש אוהבת לרוץ ולהתאמץ ובתקופות סוערות אני מעדיפה לשמור את האנרגיות שלי פנימה אבל אני עושה הרבה הליכות שעוזרות לנקות קצת את המחשבה (ולהודות על מה שיש כשאני רואה פרח מרהיב או אפילו לראות אבא ובת הולכים יחד).

לאחרונה אפילו נרשמתי לחוגי כושר ואני מתרגלת פילאטיס ו-trx פעם בשבוע. כן, זה עדיין סה״כ פעמיים בשבוע של שעה עם פעילות מאומצת

אבל זה בהחלט משפיע עלי וגורם לי להיות זקופה וחזקה יותר, מה שאני מניחה גם תורם נפשית כי ניסיתי פשוט להעלים את עצמי ורק לאחרונה

אני מבינה שאני לא צריכה להתקפל מול הזרם ששוטף אותי אלא לעמוד בגאווה, לומר שזו אני ולא להתבייש ולהראות שלי את החוזקות שלי

(ולהיות בטוחה בעצמי)ֿֿ

לחשוב איך אפשר לשפר את המצב - תזכרו שלא חייבים לשבור את הכלים ולנטוש הכל ושלא הכל שחור ולבן. לפעמים אפשר להפסיק חלק מהדברים או לשנות משהו מסוים (למשל התחלתי פשוט לעבור על ההרצאות המוקלטות במקום להגיע לחלק מהשיעורים).

אני למשל שוקלת ברצינות לנטוש קורס מסוים שאומנם יאריך לי את הלימודים בעוד שנה אבל יוריד ממני עול כבד ויאפשר לי להמשיך הלאה ולא להשבר לגמרי. אני ממש בהתלבטות כי באמת שאין לי עוד כוח לעוד שנת לימודים אבל אצטרך לחשוב על זה עוד קצת עם כל הפלוסים והמינוסים וכל זאת לאור מצבי היום...

להמשיך לעשות כיף - בתקופות קשות כל מה שבא לך לעשות לפעמים זה להסתגר בבית ולא לעשות כלום.

תזכרי שזה שקשה, זה לא אומר שאת חייבת רק לסבול ואפשר להמשיך לעשות דברים כיפים אחרים - לצאת עם חברה טובה,

לראות סרט מעורר השראה (ממליצה על דניאל בלייק) או סתם בקר את בני-הדודים ולעשות שטויות. זה גם נותן פרספקטיבה טובה

יותר למצב שלך ומזכיר לך שהמסגרת של החיים יותר גדולה מרק הבעיה שאת מתמודדת מולה

שתפו אותי בטיפים שלכם לעבור תקופות לא פשוטות