רואה הודעה באחת מהקבוצות בפייסבוק: מוכרת סניקרס שקניתי ולא השתמשתי בהן כי הן לא מספיק גמישות לריקוד.
אני כבר הרבה זמן מחפשת נעליים נוחות להליכה כי הרגליים שלי הורגות אותי ופתאום נזכרתי שבקיץ הייתי בתחרות תכנות עם אותה הבחורה שפירסמה ששלחה לי את המודעה.
קבענו שאגיע אליה ואם הנעליים יתאימו לי אז אקנה אותן ממנה.
הגעתי אליה ולצערי הנעליים היו צרות מדי עבורי אבל תוך כדי שישבתי איתה ושאלתי אותה איפה היא רוקדת היא סיפרה לי את סיפור חייה-
עליתי לארץ לפני 10 שנים בגיל 18 אחרי שסיימתי תיכון.
בתיכון ממש אהבתי כימיה והחלטתי ללמוד הנדסת חומרים. חיפשתי את האונ׳ הכי טובה בארץ ללמוד בה והחלטתי ללכת לטכניון.
העברית שלי לא הייתה מושלמת אבל לא עשו לי הנחות על זה וכל החומר והמבחנים היו בעברית.
אחרי שנה של לימודי הנדסת חומרים הבנתי שמה שבאמת מעניין אותי זה שיעורי הפיזיקה וספציפית ללמוד על חשמל אז שיניתי
כיוון ועברתי ללמוד הנדסת חשמל. סיימתי את הלימודים והתגייסתי כחיילת בודדה להיות מהנדסת חשמל בחייל האוויר. ההורים שלי
אגב עדיין בחו״ל כי בגילם ועם חוסר ידיעת השפה אין סיכוי שיוכלו להשתלב כאן בשוק העבודה...
כשהשתחררתי חיפשתי עבודה בתחום שלי. במקרה ראיתי שבאפל מחפשים מהנדסת חשמל וכבר שנתיים אני עובדת שם על במחלקה של הנדסת הצ׳יפים
מה שהיה מצחיק שאת הכל היא זרקה לאוויר בנונשלנט. כשאמרתי לה שזה פשוט מדהים המסלול שהיא עברה ואיפה שהיא נמצאת כיום, היא רק אמרה- אה, שטויות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
י. (ע"ר)