אז אתמול בספונטניות נסעתי למצפה רמון לראות את הגשם של המטאורים.
בניגוד למה שאמרו לי לפני שנסעתי, לא היה גשם מטורף של מטאורים אבל כן ראיתי מספר לא מבוטל של כוכבים נופלים 
האמת שאף פעם לא יצא לי לראות כל כך הרבה כוכבים נופלים וגם בכל פעם שנפל כוכב מיד הקהל הביא שאגות של "יוווו" ו"ווואוו"
אפילו היו שם הרצאות ולייזרים שהצביעו לשמים והצביעו על קבוצות כוכבים שונות אז למדתי עוד קצת על השמים,
בהחלט הצדיק את הנסיעה ה א ר ו כ ה והפקקים בדרך (לא היה לי שמץ שמאות אנשים יגיעו)

(התמונה לקוחה מנאס"א. מסתבר שפלאפונים ממש לא טובים בלקחת תמונות של השמים בחושך :( )
אני הבאתי סדין ושכבתי על הדשא באצדיון במצפה רמון שהיה פתוח לקהל וחשוך לגמרי לקראת מטר המטאורים.
לידי שכבו על הדשא שתי נשים בשקי שינה ולא הפסיקו לקשקש. לאחר 10 דקות ידעתי בערך כבר את הביוגרפיה
היבשה שלהן והבנתי ששתיהן בשנות ה-40 המוקדמות אבל אחרי 20 דקות כבר הסתבר ששתיהן רווקות והן
התחילו לדבר על הבאת ילדים.
על שרק לאחרונה הן חשבו על הבאת ילדים אבל שלא היה להן עד היום בן זוג כדי לעשות איתו ילדים
ואז הגיע הקטע שקצת הציק לי
הן אמרו שילד חייב אמא ואבא
ושזה לא נכון להביא ילד לבד מסיבות כלכליות ורגשיות
שמעו, אני גם חושבת שעדיף שיהיו שני הורים לילד אבל בתור פמיניסטית
אני לא חושבת שאני צריכה להיות תלויה בבחור בשביל הרצון שלי. כן, יכול
להיות שאני עדיין צעירה ולא מבינה את זה וכן, אני יודעת שזה עול כלכלי וצריך
עזרה של הורים וחברים כדי לגדל ילד לבד אבל בסוף אם נגיד ארצה
להביא ילד, יש מילון דרכים ולא חייבים להתחתן עם פרטנר-
הורות משותפת עם גבר אחר, לעשות ילד לזוג גייז ולגדל יחד, לשמש משפחה אומנה ועוד.
אני שונאת את התפיסה המרובעת הזו שיש רק דרך אחת נכונה לעשות משהו,
ובכללי, אם רוצים משהו אז לכי ותעשי אותו, תחקרי את העניין, תבדקי את כל האופציות
אבל אל תקטרי שאי אפשר בלי לחשוב קצת על העניין מזויות שונות...
ורק שיהיה ברור, אני לא מטיפה פה להבאת ילדים. אני חושבת שלהיות מאושר זה לא אומר שצריך להביא ילדים.
זה תלוי אך ורק בך ובמה שאת רוצה 