כשאין ברירה, ויום האהבה נופל על אמצע שבוע, ובהתחשב בזה שהגבר שלי נשוי ולא יכול לקחת אותי לארוחת ערב, או לפחות איזה סרט וארוחת בוקר, לא נותרה לי כל ברירה אלא לקפוץ לבקר אותו במשרדו.

אני יוצאת מהעבודה שלי, לוקחת מונית היישר אל העבודה שלו. הגשם יורד לו ללא הרף, מרטיב כל חלקה טובה. אני נוסעת במונית, שותקת, לא מחליפה עם הנהג ולו מילה, מביטה במגבים העושים את מלאכתם נאמנה הלוך וחזור על השמשה הקדמית.

אני מגיעה אל המשרד של הגבר שלי לקראת סוף יום העבודה, מעט אנשים נמצאים אצלו במשרד ואני עוברת על פניהם בסערה, אני נכנסת לחדר אותו הוא חולק עם עוד מישהו, ואומרת שלום בקול רם. הגבר שלי מסתובב אליי, מבטו מופתע לראותי אצלו במשרד ללא כל הודעה מוקדמת. "מה את עושה כאן?" הוא שואל ועיניו מתרוצצות להן ברחבי החדר, והוא מביט גם דרך הדלת, לראות שמא מישהו ראה אותי. "היום יום האהבה, והיות ואין לנו זמן להיות היום ביחד במקום שקט, באתי לכאן לעשות איתך אהבה" אני אומרת ורואה כיצד פניו מאדימות. "השתגעת?" הוא שואל "איך אפשר כאן?" "אם רוצים אז הכל אפשרי" אני אומרת לו, מחייכת ומוסיפה "אם תגיד שאתה לא רוצה, אסתובב ואלך" מפנה את גבי אליו ומתחילה לצעוד אל עבר הדלת. "רגע" הוא אומר, "את לא הולכת מכאן בלי חיבוק" הוא קם מכסאו, עוקף אותי וסוגר את דלת חדרו. "איזה מזל שהשותף שלי לחדר כבר יצא, הוא הבטיח לאשתו להגיע מוקדם היום הביתה". "אתה רואה" אני עונה לו, "כנראה שהיום זה יום המזל שלך". הוא כורך את זרועותיו מסביבי ומחבק אותי בחוזקה. אני נצמדת אליו, מניחה את ראשי על חזהו ומרגישה כיצד הוא נושק לקודקודי. "אני אוהב אותך, גילה שלי" הוא אומר לי. "אני אוהבת אותך, גבר שלי" אני משיבה, מרימה את ראשי מעט מעלה, מחפשת עם שפתיי את שפתיו. כאשר שפתותינו נפגשות, אני נושקת לו ברכות, הוא אוחז בי בכח בצווארי, מצמיד את ראשי אל ראשו, נושק לי בעוצמה. אני פותחת מעט את פי, נותנת ללשונו להכנס מעט, מלקקת אותה בלשוני. הוא ממשיך להצמיד את ראשי אל ראשו בעוצמה בידו השמאלית, בעוד ידו הימנית מטיילת בעדינות על גבי, ספק שורטת, ספק מלטפת אותי. אני מצמידה את אגני אל אגנו, מרגישה כיצד איברו מתקשה לו לאיטו בעוד שידו הימנית יורדת עד לקו מכנסיי. שפתותינו נפרדות אלו מאלו ואנו מביטים אחד בשני, מחייכים. אני מזהה את החיוך הערמומי של הגבר שלי ומתחככת בעדינות באגנו, מרגישה כיצד איברו מזדקר לכבודי עוד ועוד. "שאני אנעל את הדלת?" אני שואלת אותו. "לא" באה התשובה המהירה, ובטרם אני מספיקה להגיב הוא שולח יד ארוכה אל דלת המשרד ונועל אותה. אני נצמדת אליו בחוזקה, והוא מאבד מעט את שיווי משקלו, מועד לאחור, אך עוצר את נפילתו בטרם פוגע בדלת. הוא דוחף אותי לכיוון השולחן שלו, וכאשר ישבני נוגע בשולחנו, הוא מסובב אותי, כך שכעת פניי אל השולחן וגבי אליו. ידו הימנית מחבקת אותי בעוצמה, מעט מעל שדיי, בעוד שידו השמאלית מלטפת את בטני בעדינות. אני מטה את ראשי מעט הצידה ומרגישה את נשיקותיו בצווארי בעוד שידו השמאלית מגיעה אל כפתור מכנסיי. הוא פותח את הכפתור הראשון, ומייד לאחר מכן מושך במיומנות את המכנסיים, פותח באחת את שלושת הכפתורים הנוספים אשר מהדקים את מכנסיי לגופי. הוא שולח את ידו אל תחתוניי, ואני מרגישה כיצד נוזליי מתחילים לבעבע. הוא מתרחק ממני מעט, אני מנסה להסתובב אל הגבר שלי, אך הוא אוחז בי בחוזקה ולא מאפשר לי לעשות כן. בעודו מחזיק בי ביד אחת, בידו השניה הוא פותח את חגורתו ואת כפתור מכנסיו, ומפשיל אותם אל נעליו, ביחד עם תחתוניו. אני מרגישה כיצד איברו הזקור מתחכך בחלק התחתון של גבי. הוא מרפה ממני ותופס עם שתי ידיו בשני צידי מכנסיי ומוריד אותם במהירות אל מתחת לברכיי. מייד לאחר מכן הוא חוזר על אותה הפעולה, הפעם עם תחתוניי. הוא מחכך את איברו הזקור בישבני החשוף. בתחילה בפלח ימין של הישבן ומייד לאחר מכן בפלח שמאל. לאחר שהוא מסיים ללטף את ישבני באמצעות איברו, הוא מוליך אותו במרווח שבין שני פלחי ישבני, גורם לי להצטמרר קלות. אני שמחה כי נעלתי היום את נעלי העקב שלי, היות ובמצב זה אגני כמעט בגובה של אגנו. הוא דוחף את ראשי מטה אל השולחן, ואני עומדת על רגליי, החלק העליון של גופי, שעדיין נתון בבגדיו, נח לו על השולחן, ואני מרגישה כיצד הגבר שלי מחפש עם איברו את נקודת הכניסה אליי. בידו הימנית הוא אוחז באיברו, מכוון אותו אל איברי ומכניס את קצהו לתוכי. הוא נעצר בשלב הזה, כאשר רק ראש איברו בתוכי. הוא עוזב את איברו ומניח את שתי ידיו על מותניי. אני ממתינה לתנועת אגנו, אך זאת ממאנת להגיע. הוא אוחז בי וממתין, מחכה לתגובתי. אני מרגישה כיצד נוזליי עוטפים את ראש איברו, כמו מבקשים ממנו להחליק פנימה, אך הגבר שלי עומד בשלו, ללא כל תנועה. "אתה מוכן להכנס כבר אליי?" אני שואלת ובמקום תגובה אני מרגישה את הגבר שלי מושך אותי לאחור על איברו בעודו מקדם את אגנו בכח ואיברו ממלא את איברי באחת. הוא מרחיק את אגנו, שולף מתוכי החוצה את איברו, כמעט עד הסוף, ואז נועץ בי אותו שוב, תוך כדי שהוא מושך אותי לאחור בעוצמה. אני מרגישה כיצד הוא ממלא אותי שוב ושוב, נועץ בי את איברו בעוצמה, ההתרגשות ממעשה האהבה אותו אנו מבצעים על השולחן במשרד שלו גורמת לי להיות יותר חמה וצעקה נפלטת מגרוני. "ששששששש" הוא אומר, "תהיי בשקט!" הוא פוקד עליי, בעוד אני מחניקה לתוך השולחן עוד גניחה. הוא ממשיך למשוך אותי לאחור ואני מתחילה להרגיש את הזרמים הנעימים בכל הגוף, יודעת שעוד רגע יתחילו ההתכווצויות באיברי, התכווצויות הבאות עם הפרשת נוזלים מוגברת. "עכשיו" אני מבקשת ממנו "תגמור עכשיו, ביחד איתי" אני לוחשת, והוא ממשיך להלום בי בעוצמה. אני מעלה את כף ידי אל פי, מחניקה צעקה לתוכה, בעודי מתכווצת בעוצמה על איברו, והזרמים שמועברים במעלה גבי, אל ראשי, הם חזקים, מחישים את קצה הלב שלי לרמה מטורפת, כאשר אני מרגישה ברקותיי כל פעימה ופעימה של הלב. אני מרגישה שאני צריכה להירגע מעט, אבל הוא בשלו, ממשיך לאחוז במותניי ולהלום בי בעוצמה רבה. לאחר כמחצית הדקה הוא מפסיק, מתנשף. "לא גמרת" אני אומרת לו בעודי מונחת באפיסת כוחות על השולחן. "ממש לא אכפת לי" הוא אומר "העיקר שאת גמרת" הוא מוסיף ואני יכולה לשמוע את החיוך המסופק שיש לו על הפנים. הוא שולף ממני את איברו ואני נעמדת, מסתובבת אליו ומחייכת חיוך רחב. אני מתקרבת אליו, מחבקת אותו ונושקת לפיו. אני מתיישבת על השולחן, פניי לכיוונו "בוא" אני אומרת לו "אני לא הולכת מכאן עד שאתה גומר". "אם כך, יהיו לי הרבה שעות נוספות" הוא עונה לי בחיוך ומתקרב אליי. הוא מכוון את איברו לתוכי ודוחף אותי לאחור, אני נשענת עם גבי על השולחן, בעודו עומד מלפניי ומכניס את איברו לתוכי בעוצמה. אני מטה את ראשי לאחור, נותנת לו לעשות בי כרצונו. איברו מתחכך באיברי במקום שונה לחלוטין מנקודת החיכוך בתנוחה הקודמת. אני מרגישה אותו נכנס ויוצא ממני שוב ושוב. הוא מביא את אצבעו אל דגדגני ומתחיל ללטף אותו מבלי שהוא מפסיק לנוע בתוכי. אני מרגישה כיצד עוד צעקה נפלטת מגרוני, "כן" אני אומרת, "בדיוק שם" אני מכוונת אותו והוא חוזר על פעולותיו. "תוציא את היד שלך!" אני פוקדת עליו והוא מפסיק ללטפני אך ממשיך לנעוץ בי בעוצמה את איברו ללא הפסק. הוא מעלה את רגליי מעלה, והנה שוקיי ליד פניו. הוא מצמיד את רגליי זאת לזאת וממשיך להכנס ולצאת ממני בעוצמה. אני מרגישה את האורגזמה הבאה הולכת ומתקרבת אליי, ההתכווצות הבלתי נמנעת על איברו, הפרשת הנוזלים המאסיבית שבאה יחד עם האורגזמה גורמת לאיברו להחליק ביתר קלות בתוך איברי המכווץ, מעצימה את עוצמת ההנאה שלי. האורגזמה שלי מגיעה ואני פולטת מפי עוד אנחת הנאה שקטה. אני מרגישה כי אני לא מסוגלת יותר לחוות את איברו בתוכי ואני מבקשת ממנו לצאת ממני. אני מרימה את גבי מהשולחן, מתיישבת ומסדירה את נשימתי. אני רואה כיצד איברו מתכווץ לו, ויודעת כי עדיין הוא לא גמר. "מה יהיה?" אני שואלת אותו, "אני כבר הספקתי פעמיים ואתה כלום". הוא מחייך אליי את אחד מחיוכיו הממיסים ואומר "אני כל כך קרוב, אבל זה לא הולך". אני אוחזת את איברו בידי ומתחילה ללטף אותו מקצהו ועד לבסיסו, מחליקה את ידי גם על הגבעות אשר בבסיס איברו. אני מרגישה כיצד איברו שב ומתקשח לכבודי. הוא מזיז את ידי מאיברו ואוחז בו בידו הימנית. הוא מתחיל להניע במהירות את ידו מעלה ומטה על איברו. אני מתקרבת אליו, נושקת לו בפיו ומחבקת אותו בשתי ידיי. אני מחדירה לפיו את לשוני ומלטפת אותו בגבו בעודו מעלה ומוריד את ידו שלו על איברו. לפתע הוא מסובב אותי ממנו, מוריד את ראשי אל השולחן ומחדיר בעוצמה את איברו לתוך איברי. אני מרגישה שאני לא מספיק רטובה עבורו, והחיכוך שנוצר בין איברו לאיברי מכאיב מעט, אך גם גורם לי להנאה גדולה. הוא גוהר מעליי, שוכב על גבי בעודו נועץ בי את איברו. עם כל תנועה של האגן שלו אני מרגישה כיצד השולחן זז עוד קצת ועוד קצת, מטייל לו במשרד, בעוד הגבר שלי פוסע אחריו בפסיעות קטנטנות. החיכוך של איברו בתוך איברי היבש הופך להיות נעים במיוחד, למרות, או אולי גם בזכות, הכאב ותחושת החיכוך הכה גדולה. הוא ממשיך לרכב עליי יותר ויותר מהר, כאשר אני שוכבת על השולחן ללא כל יכולת תנועה, מרגישה כיצד הוא ננעץ בתוכי עוד ועוד. אני שומעת את הגניחות השקטות שהוא מתחיל להוציא מפיו ויודעת שהנה הוא עוד רגע גומר. דבר זה גורם גם לזירוז האורגזמה שלי, השלישית במספר. אני מרגישה כיצד אני מתכווצת על איברו וגל של נוזלים שוטף את איברי מבפנים, נוזליי שלי ונוזליו שלו. הוא נשאר לשכב עליי ללא תנועה, שוכב באפיסת כוחות לאחר המאמץ הכה רב שהשקיע בסיפוק של שנינו. אני חושבת לעצמי שאין ספק שהיה לו היום בעבודה יום מאוד מספק.