don't feel no pain, just smile back :)

ולחשוב שלרגע חשבתי שאתה שונה,  שיש כאן סיכוי למשהו ממש מיוחד.  נתת לי תחושה שאני מיוחדת,  שאני לא סתם עוד אחת בשביל עוד אחד. חשבתי שכל מילה שנאמרה היא אמת טהורה וכוונה עצומה.  

עם העיניים הירוקות שלך,  האופי המיוחד ,  והכל כך מעט זמן שאנחנו מכירים - הצלחת לכבוש אותי.  נכנסת לי ללב איך שהוא,  בלי שהבנתי בכלל מה קורה סביבי 

ועכשיו הלב מתריע לי על סכנה. אני יודעת,  יש עדיין סיכוי שיש סיבה טובה לכל מה שמתרחש. אבל..  כבר יכולת ליצור קשר עד עכשיו. קבענו ל19:00. עברו 10 דק ואין שום סימן ממך.  והנסיעה לפה לא קצרה,  אז אם אתה אפילו לא בדרך...  אני לא רואה הרבה אפשרויות חוץ מזה שהברזת.

אני לא מבינה..  מה עשיתי לא נכון הפעם? למה שוב מתכווץ לי הלב מכאב? 

20:23 כמו תקליט שבור לומר לעצמי "יבוא אחד אחר"  "זה לא סוף העולם" "יגיע בסוף אחד נורמלי שיאהב" "זה כואב אבל יעבור" "את זה רק לומדת מזה" "הפסד שלו".. 

נמאס.