איך נמות, או מתי.
אבל אנחנו כן יכולים לבחור איך לחיות.
האם אנחנו עם אדם שאנחנו באמת אוהבים? האם אנחנו עושים דברים שעושים לנו טוב?
אם לא, מתי יהיה הזמן הנכון לשנות את זה אם לא עכשיו?
סיימתי את זה. אנחנו ידידים. קצת מוזר כל העניין אבל שנינו הרגשנו שככה עדיף.
אני ניצבת בפני החלטה ממש קשה. שני ערכים, אחד זה לדאוג לעצמי ולהתחיל לפתח עצמאות + להתנדב קבוע (משהו שמזמן אני כבר רוצה לעשות), לעומת השני - ציונות, תרומה בצבא, להתפתח.
אוקיי אני אסביר קצת יותר בפירוט מה הכוונה. כרגע, בתפקיד הנוכחי שלי אני אמורה לצאת שבוע שבוע. כלומר, שבוע בבסיס - שבוע בבית. נשמע חלומי נכון? אז זהו, שלא בהכרח. אני יודעת שאני יכולה לשקוע במיטה ימים עם יציאות כאלה, ולכן כבר תכננתי כמה דברים שאני רוצה לעשות, בין אם זה למצוא עבודה שתהיה מוכנה להעסיק אותי בתנאים האלה, או להתנדב קבוע כל שבוע שני, אולי ללכת ללמוד היפ הופ כמו שאני רוצה כבר לפחות 5 שנים ודוחה כל הזמן.
אבל תמיד יש משהו שמסבך הכל.
הקצינים שלי לקחו אותי לשיחה. הם אמרו לי שהם מאוד מתרשמים ממני, מהרצון וההתמדה, ומכל ההתנהגות הכללית שלי בחפיפה. בזמן שהייתי באחד על אחד עם הקמ"ן שלי, הוא רמז-אמר שהם שוקלים לתת לנו להישאר עוד 3-4 ימים בנוסף כדי למלא תפקיד אחר לגמרי, תפקיד שוחק - שיותר קשור למחקר.
נשמע חלומי, נכון? אז זהו, שלא בהכרח. במבט תמים, נראה שהכל מדהים, מעריכים אותי ורוצים לתת לי לפתח את עצמי יותר במסגרת הצבא. במבט קצת יותר מציאותי, רואים שזה לגמרי ניצול. חסר סד"כ והם רואים חיילת ממושמעת שרוצה לתרום, והיי, למה לא לנצל את זה ולטחון אותה קצת יותר?
המשמרות שלי בתפקיד הנוכחי הן 12-12. גם אם לא קורה הרבה, זה שוחק, ויש סיבה שיש שבוע בבית אחרי. לפי הקמן שלי, זה מותאם רק לאנשים מסויימים ואני לא ביניהם לדעתו.
מפה לשם, אולי יכריחו אותי. ואולי לא תהיה לי מילה בעניין. נשמע רע, אבל זה לפחות יפטור אותי מלהחליט.
אני לא יודעת מה לעשות. אני רוצה מחקר, אני יודעת שאולי אני אוהב את התפקיד השני, אבל אני לא חושבת שאני אוכל לשרוד שני תפקידים במשך כל השירות. מצד שני להתנדב או ללמוד לרקוד - אני אוכל לעשות גם אחרי הצבא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
feel again