נפלתי למקום שזועק לי שזה המקום שלי. לא יודעת להסביר, האופי של האנשים, האופי של המקום.. הכל
פשוט מרגישה שיש לי מזל
היה לנו קצת דרמות, הבסיס עצמו לא תש, ומסתבר שכל בנאדם חדש קצת מתוזז שם בין חדרים עד שהוא מקבל חדר קבוע
ונפלנו על חדר עם אחת בעייתית שכל הבסיס שונא שלא מוכנה להתפנות ממנו למרות שהוא חדר שהוכן בשבילנו
ואין לי מושג איך
ועם איזה אומץ
יצאתי עליה
ואמרתי לה בפנים מה אני חושבת על ההתנהגות שלה
כשדווקא הבנות שבאו איתי נראות כלפי החוץ ובאופי הבנות שיגידו מה שבא להן - השתתקו
מפה לשם החדר פנוי
mission accomplished 
הכרתי מישהו בבסיס שפשוט אני בגבר
ישר נוצר חיבור והוא שכן (עיר לידי) אז כבר ישבתי אצלו אתמול על נרגילה
והיום נפגשים שוב
אין לי מושג אם זה זורם לידידות או ליותר מזה
אבל למי יש כוח לחשוב על זה
החיים קצרים מדי
ובינתיים כיף לי עצם זה שהכרנו כי פשוט כיף איתו
ברגע שיתחיל לי שבוע שבוע אני חייבת למצוא איזה מקום להתנדב בו
חוץ מזה שאפשר לעשות טוב לאחרים שזקוקים לזה, חסרה לי גם התחושה הפנימית של עבודה קשה שעושה טוב על הלב
תחושה של סיפוק עצמי
כי אין מה לעשות, גם אם לא נודה בזה כולנו, כשמתנדבים חלק מזה זה גם בשביל להרגיש טוב עם עצמנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
feel again