אופטימיות זה שם המשחק
גם זה יעבור. |
| 8/2015
לבחורה ששפכתי עליה קפה.
אני כל כך מצטערת, אני פשוט עבדתי אתמול עד השעות הקטנות של הלילה, ואז דניאל הגיע. את יודעת, הבחור שאוהב לגעת ואז להגיד שהוא לא מוכן להתחייב. זה שעושה לי כל כך טוב ורע בו זמנית.
אז נשארנו לדבר עד הזריחה, ומשם ישנתי בסביבות השעה.
המנקה הגיעה מוקדם, בשש ועשרים, והבית היה הפוך. היא צעקה עליי על הבוקר, את מבינה?
יצאתי בסביבות שבע מהבית, בלחץ, כי אני גם ככה לוקחת את המחשב של אבא לתיקון אחרי ששפכתי עליו מים אתמול. ביקשתי טרמפ מאמא, היא דיברה הבלים כרגיל, רציתי להגיד לה שתשתוק כי אין לי את הסבלנות אליה על הבוקר, אבל שתקתי וחייכתי במקום. את מבינה, כל כך הרבה קרה לי הבוקר שבסך הכל רציתי את הקפה שלי בכוס הכי גדולה שאפשר מתחנת הרכבת. ואז זה קרה. עמדת לפני והכוס נשמטה מידיי, וכמו בכל ההילוכים האיטיים בעולם, הקפה הרותח שלי נשפך עלייך. הפנים המופתעות והמבולבלות שלך חרוטות במוחי. התנצלתי רבות אך לא הגבת.
הקפה שלי, עם זאת, מזדהה איתך. גם מצבו אינו טוב כמו שלך. אם הייתי יכולה הייתי מפצה אותך על בוקר כל כך נוראי שחווית באשמתי.
אבל הי, לפחות את לא זרוקה על הרצפה כמו שאריות הקפה שלי.
| |
|  כינוי:
לא מפחדת כלל מין: נקבה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
