נתת לי חיים

הרסת אותי

צבעת את נשמתי בשחור

הפכת אותי למפלצת

לימדת אותי לשנוא

לימדת אותי לכעוס

לקחת ממני את השמחה

לקחת ממני את האהבה

לקחת את כל הטוב שבי וזרקת אותו

תקחי גם את חיי...

 i know the truth now

i know who you are

and i don't love you anymore

it never was and never will be

you don't know how you've betrayed me

and somehow you've got everybody fooled

וכבר הכל קפוא ולא נושם..

ורק הלב עוד טיפה פועם..

"מדמיינת עפה לי מכאן מרחפת על ענן לבן עד לנצח עד לקצה הזמן אין לי כוח אין לי עוד תן לי כוח תן לי עוד"

די, אני לא יכולה יותר..

העצם שתקועה בגרון לא יוצאת

הסכינים עם הדם שלנו עליהם, עפות בכל חדר

זה לא נגמר זה רק מתחיל עוד פעם ויימשך לנצח

תקחו אותי מכאן, בבקשה די...

כל מי שפעם רצה לעזור, כבר מזמן הרחקתי...

איך שוב אני לבד, תמיד לבד...

כשאת לבד בלילה, בוכה

נזכרת באיך שהוא היה

יודעת שלא תהיי כמוהו, יודעת שאת חולה

יודעת שצריכה עזרה, לא יודעת לבקש

כבר מזמן גיליתי אותך

הורדתי את המסיכה

חשפתי את הפנים המכוערות חשפתי את האמת

את אף פעם לא תודי בכך, את משקרת להם בפנים

אומרת שהכל בסדר כל הזמן אבל יודעת שלא מבפנים

אומרת כל הזמן שזו אני ורק אני

חושבת כל הזמן איך את ואת ואת

חושבת איך רק ורק ורק

אולי רק תצילי את עצמך כבר?

שותה קפה מעשנת סיגריה

מקיאה את נשמתך

זה לא סתם מה שאכלת, זו הנשמה שלך

בתוך ליבך אבן שחורה ועליה סדק

זכרון ישן למה שאולי היה פעם לב פועם

לא ידעת לאהוב מעולם רק רצית שיחשבו שאת אדם חם

שועל ההולך בראש מורם

הוא בעצם מרמה את כולם

האם מבפנים את נושמת?

האם גם עלינו לפעמים חושבת?

לא ידעת לאהוב מעולם רק רצית שיחשבו שאת אדם חם

שועל ההולך בראש מורם

הוא בעצם מרמה את כולם