ואיך זה שעוד פעם נכשלתי

איך זה שבמקום לעמוד במקום אני כל פעם חוזרת כמה צעדים אחורה

נמאס לי כבר, נמאס לי מהרגש שלא נותן לי להרגיש טוב בשום מקום

נמאס לי כבר מהמוח שחושב יותר מידי ותמיד רוצה משהו אחר

איך לא הזכרתי לעצמי אותה, את היחס שלה, את מה מחכה לי

איך לא חשבתי עוד כמה פעמים לפני שחזרתי לפה

איך פשוט קמתי והלכתי, פעלתי בלי הראש, באימפולסיביות כתמיד

ואיך זה הרגיש הכי לא נכון, הרגיש שפה זה לא המקום

ששם, שם יש משהו, שם יש את השקט, יש את הלבד.... יש את הרגיעה

שאולי גם יש את העתיד.