לאן הברווזים עפים כשהאגם קופא?

אם זה היה... זה היה השבוע ה22.

5 וחצי חודשים.

לעזאזל... עברו 5 וחצי חודשים.

אבל זה לא. אז אני לא אמורה לספור ולזכור שזה השבוע ה22.

אבל אני זוכרת.

אז אני כותבת. מסתבר. השבוע ה22 גרם לי להקליד.

היום החלטתי... שאני לא מספרת לו מה "שבוע 22 אומר". 

שאני מוחקת את היום הזה, לפני 5 וחצי חודשים מזכרוני.

לעזאזל... 5 וחצי חודשים עברו כבר.

אבל אני לא מספר לו.

לא לו. לא לאף אחד אחר. אני מוחקת את התאריך הזה לפני 22 שבועות מזכרוני.

אני מתחילה התחלה חדשה.

מקווה שההתחלה הזאת לא תגרום לי להתחיל ספירה חדשה.

כל כך הרבה ימים עברו... וזה עדיין עושה לי בחילה.

אז מה קורה איתי בכל הזמן שלא עדכנתי?

הייתי אמורה להתחיל לימודים אבל דחיתי אותם בשנה.

אני מסיימת מועדפת עוד שבוע.

אני יוצאת עם בחור נחמ... פסיכי לגמרי. אבל היי. זה הטעם שלי. 

תהיה לי עוד מעט התנסות של לגור לבד למשך חודש. ^_^

אז.. מה חדש איתכם?

לא נכנסתי לבלוג מעל חודש. לא כתבתי ולא קראתי.

לא כי היה לי רע או משהו אלא... פשוט ככה.

מסתבר שחודש וחצי של שתיקה מעיף אותך מהבלוגים החמים.

וואו. הייתי בבלוגים החמים מעל שנה. 

אל דאגה. אחזור לשם.

אוגוסט שמח.

חיכיתי כל כך הרבה זמן לאוגוסט...

מהרבה סיבות. 

קודם הסיום מועדפת והעבודה החדשה.

שנית המגורים לבד. לבד עם חתול.

וגם... משהו שקשור למיסטר הייד ודוקטור ג'קיל שאני יוצאת איתו. למה דווקא הכינוי הזה הולם את הבחור? צריך להכיר אותו כדי להבין.

החודש... הולך להיות חודש ממש טוב.

תודה ענקית לשי.

לא בטוחה אם תקרא את זה אבל...

תודה. אל תשאל על מה.